חפץ חיים על ספרא/אמור/פרשה ח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 33:
{{דה מפרש|לרבות שעיר המשתלח}} אף שאינו עולה לאישים מכל מקום כל ענינו לשם השם הוא.
{{דה מפרש|(ז) ת"ל ירצה לקרבן אשה לה' ושור או שה וכו'}} וי"ו מוסיף על ענין ראשון
{{דה מפרש|(ח) והלא דין הוא}} שתהא נוהגת ולזה איצטריך קרא למעוטי.{{ש}}
{{דה מפרש|חיה שהוא במצות כיסוי}} כדכתיב קרא "כי יצוד ציד חיה או עוף וגו' וכסהו בעפר".
{{דה מפרש|(ט) עוף שהוא באם על הבנים}} ומצוה זו קרובה למצות אותו ואת בנו דנראה דטעם אחד יש להם ולהכי היה מן הראוי לומר אחר שהיא נוהגת בבהמה אשר לא הראה הכתוב רחנות זה מכל שכן שתהיה נוהגת בעוף דהראה הכתוב רחמנות זה.
{{דה מפרש|(יא) נוהג בזכרים כבנקיבות}} דהיינו יהיה נוהג באב ובנו כאם ובנה דקרא "אותו" אמר דהוא מורה על זכר ובאומרו "ובנו" משמע לאמו דהוא כרוך אחריה.{{ש}}
{{דה מפרש|ודין הוא}} שלא נעשה אב כאם ואין צריך קרא לזה.{{ש}}
{{דה מפרש|מה אם על הבנים לא עשה וכו'}} דכתיב "והאם רובצת" ולא האב רובץ. אי נמי מדהדר כתב "שלח תשלח את האם" משמע דהאם דוקא.
{{דה מפרש|(יב) שלא עשה בו את המזומן וכו'}} ר"ל שיש בהם גם כן קולא אחרת שאינו נוהג במזומן, היינו בעוף שהוא תחת ידו אינו נוהג דין זה כלל, לכך הקיל גם בזה שלא יהיה חייב אלא באם, תאמר באותו ואת בנו דהחמיר בו וכו', והואיל וחמור הוא דין הוא שינהוג בשניהם.{{ש}}
{{דה מפרש|ת"ל אותו}} פי' מקרא זה ידעינן דאינו נוהג רק באחד ולא בשנים, אכן עדיין לא ידענו באיזה מהם אם באב או באם.
| |||