מקראי מועד/סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

*'''חובת היום:''' בשחרית חמישה קוראים חמישה מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים". בשבת (בארץ ישראל) קוראים שלושה פסוקים מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" ל"ששי", ואחר כך חוזר "חתן תורה" לקרוא מ"מְעֹנָה" עד הסוף.{{הערה|ויש נוהגים שבשבת מחלקים את העלייה הראשונה: כהן קורא עד "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ" ולוי קורא מ"תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה" עד "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה", ואז יוצא שהעולה השביעי הוא הקורא מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". ואילו לפי שיטת הגר"א ('''[http://hebrewbooks.org/33900 מעשה רב]''' סימן רל"א) ביום חול עולים '''חמישה''' בלבד לקרוא בשני ספרי תורה לחובת היום: '''שלושה''' עולים לפני חתן תורה (לכאורה עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים"), חתן תורה הוא העולה הרביעי, וחתן בראשית הוא העולה החמישי (ואז מפטיר בספר התורה השלישי). וכשחל בשבת (בארץ ישראל) עולים סה"כ שבעה ומפטיר. ואם רוצים להוסיף חוזרים וקוראים כמנהג העולם.}}

ברוב הקהילות שנוהגים בהן מנהג אשכנז מתחילים '''תמיד''' לקרוא מ'''"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר"''' בשמיני עצרת (אפילו שלא בשבת כשמחלקים את הקריאה לחמישה עולים).{{הערה|ראו [[ערוך השולחן אורח חיים תרסח#סימן תרסח סעיף ז|ערוך השולחן סימן תרס"ח סעיף ז']] ו[[שולחן ערוך אורח חיים תרסח ב#משנה ברורה|משנה ברורהמ"ב סימן תרס"ח סקי"ב]]. טעם המנהג מפני שהוא זמן אסיף ומעשרות ומתנות עניים. וראו לדוגמה את החלוקה [https://archive.org/details/serviceofsynagog04heid/page/n247 במחזור אדלר].}} חלוקת הקריאה החל מ'''"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר"''' לחמישה עולים (ולשבעה בשבת) היא באופן הזה: