מקראי מועד/סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 244:
{{עוגן בשורה|אשכנזים}}{{קו תחתי|'''חלוקת הקריאה לפי מנהג האשכנזים:'''}}
*'''ליל שמחת תורה:''' בליל שמחת תורה נוהגים להעלות שלושה אנשים לקרוא בתורה מתחילת פרשת "וְזֹאת הַבְּרָכָה", והעולים מברכים על קריאתם ([[שולחן ערוך אורח חיים תרסט א|שו"ע או"ח תרס"ט סעיף א' ומ"ב שם סקט"ו]]).
*'''חובת היום:''' בשחרית
*'''עולים נוספים:''' חוזרים וקוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" לחמישה עולים כל פעם, כדי להעלות כל אחד ואחד הנוכח בבית הכנסת. בסוף נוהגים להעלות את כל הילדים הנמצאים בבית הכנסת ביחד ומכסים אותם בטליתות כחופה ("כל הנערים").
*'''חתן תורה:''' חתן תורה קורא מ"מְעֹנָה" עד הסוף.
שורה 314:
{{עוגן בשורה|עשר תעשר}}{{קו תחתי|'''מנהגן של רוב הקהילות שנוהגים בהן מנהג אשכנז:'''}}{{ש}}
ברוב הקהילות שנוהגים בהן מנהג אשכנז מתחילים '''תמיד''' לקרוא מ'''"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר"''' בשמיני עצרת (אפילו שלא בשבת כשמחלקים את הקריאה לחמישה עולים).{{הערה|ראו [[ערוך השולחן אורח חיים תרסח#סימן תרסח סעיף ז|ערוך השולחן סימן תרס"ח סעיף ז']] ו[[שולחן ערוך אורח חיים תרסח ב#משנה ברורה|
{{מ:שוליים|5}}
{{פפפ}}{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
|