פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{עוגן בשורה|אשכנזים}}{{קו תחתי|'''חלוקת הקריאה לפי מנהג האשכנזים:'''}}
*'''ליל שמחת תורה:''' בליל שמחת תורה נוהגים להעלות שלושה אנשים לקרוא בתורה מתחילת פרשת "וְזֹאת הַבְּרָכָה", והעולים מברכים על קריאתם ([[שולחן ערוך אורח חיים תרסט א|שו"ע או"ח תרס"ט סעיף א' ומ"ב שם סקט"ו]]).
*'''חובת היום:''' בשחרית חמישה קוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים". בשבת (בארץ ישראל) קוראים שלושה פסוקים מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" ל"ששי", ואחר כך חוזר "חתן תורה" לקרוא מ"מְעֹנָה" עד הסוף.{{הערה|ויש נוהגים שכהןשבשבת קורא הכהן עד "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ", לויולוי קורא מ"תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה" עד "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה", ואז יוצא שהעולה השביעי הוא הקורא מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". ואילו לפי שיטת הגר"א ('''[http://hebrewbooks.org/33900 מעשה רב]''' סימן רל"א) ביום חול עולים חמישה בלבד לקרוא בשני ספרי תורה לחובת היום: '''שלושה''' עולים לפני חתן תורה (לכאורה עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים"), חתן תורה הוא העולה הרביעי, וחתן בראשית הוא העולה החמישי (ואז מפטיר בספר התורה השלישי). וכשחל בשבת (בארץ ישראל) עולים סה"כ שבעה ומפטיר. ואם רוצים להוסיף חוזרים וקוראים כמנהג העולם.}}
*'''עולים נוספים:''' חוזרים וקוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" לחמישה עולים כל פעם, כדי להעלות כל אחד ואחד הנוכח בבית הכנסת. בסוף נוהגים להעלות את כל הילדים הנמצאים בבית הכנסת ביחד ומכסים אותם בטליתות כחופה ("כל הנערים").
*'''חתן תורה:''' חתן תורה קורא מ"מְעֹנָה" עד הסוף.