מקראי מועד/סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 244:
{{עוגן בשורה|אשכנזים}}{{קו תחתי|'''חלוקת הקריאה לפי מנהג האשכנזים:'''}}{{הערה|שיטת הגר"א ('''מעשה רב''' רל"א) שחמישה עולים לקרוא בתורה בחג: שלושה עולים עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ", חתן תורה הוא העולה הרביעי, וחתן בראשית הוא העולה החמישי (ואז מפטיר). וכשחל בשבת (בארץ ישראל) עולים סה"כ שבעה ומפטיר.}}
*'''חובת היום:''' חמישה קוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים".
*'''עולים נוספים:''' חוזרים וקוראים מ"וְזֹאת הַבְּרָכָה" עד "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" לחמישה עולים כל פעם, כדי להעלות כל אחד ואחד הנוכח בבית הכנסת. בסוף נוהגים להעלות את כל הילדים הנמצאים בבית הכנסת ביחד ומכסים אותם בטליתות כחופה ("כל הנערים").
*'''בשבת:''' קוראים שלושה פסוקים מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" ל"ששי" כשחל שמחת תורה בשבת בארץ ישראל.{{הערה|אחר כך חוזר "חתן תורה" לקרוא מ"מְעֹנָה" עד הסוף. ויש נוהגים שכהן קורא עד "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ", לוי מ"תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ מֹשֶׁה" עד "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה", ואז העולה השביעי
*'''חתן תורה:''' חתן תורה קורא מ"מְעֹנָה" עד הסוף.
{{מ:שוליים|5}}
| |||