מקראי מועד/סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 220:
===קריאת התורה לשמחת תורה (ספר ראשון)===
{{בעבודה}}
'''קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר דברים, [[פרשת וזאת הברכה/טעמים|פרשת וזאת הברכה]].'''
{{מרכז|{{מרכז|{{ג|'''[[#עדות המזרח|מנהג הספרדים ועדות המזרח]] · [[#אשכנזים|מנהג האשכנזים]]'''}}}}
 
{{עוגן בשורה|עדות המזרח}}{{קו תחתי|'''חלוקת הקריאה לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח:'''}}
*'''חובת היום:''' חמישה קוראים מ"וזאת הברכה" עד "ובגאותו שחקים".
*'''עולים נוספים:''' נוהגים להעלות הרבה עולים נוספים לכבוד היום בשמחת תורה, וכן להעלות את כל הילדים הנמצאים בבית הכנסת. את כולם מעלים אחרי העולה החמישי קודם חתן מעונה. קוראים וחוזרים בפרשת "וזאת הברכה", לפחות שלושה פסוקים לכל אחד, ויש נוהגים רק לחזור על הפסוקים "ולאשר אמר" (חמישי) לכל העולים הנוספים.
*'''חתן מעֹנה:''' רבים נוהגים להוסיף "חֲתַן מְעֹנָה" לפני חתן תורה וחתן בראשית. הוא קורא שלושה פסוקים מ"מְעֹנָה" עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ".
*'''חתן תורה:''' חוזר וקורא מ"וזאת הברכה" עד הסוף. חתן תורה אינו אומר קדיש אחרי הקריאה, ומברכים אותו רק לאחר קריאת "בראשית", כדי לקרוא "בראשית" תיכף אחרי סוף התורה.
{{מ:שוליים|5}}
{{פפפ}}{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
{{מ:פסוק|דברים|לג|א|עלייה=כהן, חֲתַן תּוֹרָה}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|א|ג}} {{מ:פסוק|דברים|לג|ד}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד|ז}}
{{פפ}}
{{מ:פסוק|דברים|לג|ח|עלייה=לוי}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|ח|יב}}
{{סס}}{{מ:פסוק|דברים|לג|יג|עלייה=שלישי}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|יג|יז}}
{{סס}}{{מ:פסוק|דברים|לג|יח|עלייה=רביעי}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|יח|כא}}
{{סס}}{{מ:פסוק|דברים|לג|כב|עלייה=חמישי}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|כב|כו}} {{מ:פסוק|דברים|לג|כז|עלייה='''חֲתַן מְעֹנָה'''{{הערה|בשבת יש נוהגים שהעולה הששי או השביעי קורא עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ", ואז חוזרים ל"מְעֹנָה" לחתן מעֹנה/תורה.}}}}{{#קטע:דברים לג/טעמים|כז|כט}}
{{סס}}{{מ:פסוק|דברים|לד|א}}{{#קטע:דברים לד/טעמים|א|יב}}
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
 
 
{{עוגן בשורה|אשכנזים}}{{קו תחתי|'''חלוקת הקריאה לפי מנהג האשכנזים:'''}}
'''קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר דברים, [[פרשת וזאת הברכה/טעמים|פרשת וזאת הברכה]].'''{{הערה|שיטת הגר"א ('''מעשה רב''' רל"א) שחמישה עולים לקרוא בתורה בחג: שלושה עולים עד "עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ", חתן תורה הוא העולה הרביעי, וחתן בראשית הוא העולה החמישי (ואז מפטיר). וכשחל בשבת (בארץ ישראל) עולים סה"כ שבעה ומפטיר.}}
{{מ:שוליים|5}}