ביאור:שמואל א כו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
שיפוץ קל |
||
שורה 1:
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>▼
{{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|כו}}<section begin=פרק כו/>
{{כותרת1|פעם נוספת שדוד יכול להרוג את שאול ונמנע מכך}}
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|א}}
וַיָּבֹאוּ {{ב|הַזִּפִים|אנשי מדבר זיף (ראה לעיל [[ביאור:שמואל א כג#יט|כג, יט]])}} אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: "הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה {{ב|עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן|במזרח המדבר}}".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|ב}}
וַיָּקָם שָׁאוּל וַיֵּרֶד אֶל מִדְבַּר זִיף, וְאִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד בְּמִדְבַּר זִיף.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|ג}}
וַיִּחַן שָׁאוּל בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן {{ב|עַל הַדָּרֶךְ|על יד הדרך הראשית}}, וְדָוִד {{ב|יֹשֵׁב|בינתיים (לאחר ששמע ששאול מתקרב) עבר לשבת}} בַּמִּדְבָּר, וַיַּרְא כִּי בָא שָׁאוּל אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|ד}}
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מְרַגְּלִים, וַיֵּדַע כִּי בָא שָׁאוּל {{ב|אֶל נָכוֹן|בוודאות}}.
שורה 15 ⟵ 14:
וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי וְאֶל {{ב|אֲבִישַׁי|אח של יואב ושל עשהאל}} בֶּן {{ב|צְרוּיָה|אחות דוד ([[ביאור:דברי הימים א ב#טז|דברי הימים א ב, טז]])}} אֲחִי {{ב|יוֹאָב|שהיה שר הצבא של דוד}} לֵאמֹר: "מִי יֵרֵד אִתִּי אֶל שָׁאוּל אֶל הַמַּחֲנֶה?", וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי: "אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|ז}}
וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל {{ב|הָעָם|מחנה שאול}} לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ {{ב|מְעוּכָה|נעוצה}} בָאָרֶץ {{ב|מְרַאֲשֹׁתָו|בסביבת מקום ראשו}}, וְאַבְנֵר וְהָעָם שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו.
{{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|ח}}
וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל דָּוִד: "{{ב|סִגַּר|הסגיר, מסר}} אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ, וְעַתָּה אַכֶּנּוּ נָא בַּחֲנִית {{ב|וּבָאָרֶץ|והחנית תעבור דרכו ותיפגע בארץ}} פַּעַם אַחַת וְלֹא {{ב|אֶשְׁנֶה לוֹ|יהיה צורך להכותו שנית, כי ימות כבר במכה ראשונה}}".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|ט}}
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי: "אַל {{ב|תַּשְׁחִיתֵהוּ|תהרוג אותו}}, כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּמְשִׁיחַ יְהוָה {{ב|וְנִקָּה|ויצא נקי, ללא עונש}}".
{{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|י}}
שורה 31 ⟵ 32:
וַיַּעֲבֹר דָּוִד {{ב|הָעֵבֶר|אל עבר ההר השני}}, וַיַּעֲמֹד עַל רֹאשׁ הָהָר מֵרָחֹק, רַב הַמָּקוֹם בֵּינֵיהֶם.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|יד}}
וַיִּקְרָא דָוִד אֶל הָעָם וְאֶל אַבְנֵר בֶּן נֵר לֵאמֹר: "הֲלוֹא {{ב|תַעֲנֶה|תשיב לדברי}} אַבְנֵר!", וַיַּעַן אַבְנֵר וַיֹּאמֶר: "מִי אַתָּה קָרָאתָ {{ב|אֶל הַמֶּלֶךְ|אני משרת את המלך והקורא אלי כקורא אל המלך}}".
{{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|טו}}
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אַבְנֵר: "הֲלוֹא {{ב|אִישׁ|איש מלחמה וגיבור}} אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶל אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ, כִּי בָא אַחַד הָעָם לְהַשְׁחִית אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|טז}}
לֹא טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, חַי יְהוָה כִּי בְנֵי מָוֶת אַתֶּם אֲשֶׁר לֹא שְׁמַרְתֶּם עַל אֲדֹנֵיכֶם עַל מְשִׁיחַ יְהוָה. וְעַתָּה רְאֵה: אֵי חֲנִית הַמֶּלֶךְ וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם, אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתָו?".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|יז}}
וַיַּכֵּר שָׁאוּל אֶת קוֹל דָּוִד וַיֹּאמֶר: "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד?", וַיֹּאמֶר דָּוִד: "קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ".
שורה 41 ⟵ 43:
וַיֹּאמֶר: "לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ, כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה בְּיָדִי רָעָה?
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|יט}}
וְעַתָּה יִשְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ: אִם יְהוָה הֱסִיתְךָ בִי - {{ב|יָרַח מִנְחָה|אקריב מנחה לה' ויסלח לי}}, וְאִם בְּנֵי הָאָדָם - אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְהוָה, כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם {{ב|מֵהִסְתַּפֵּחַ|מלהדבק}} {{ב|בְּנַחֲלַת יְהוָה|בארץ ישראל}} {{ב|לֵאמֹר|כביכול אומרים לי (בכך שאגורש לעמים אחרים אולי אושפע מעבודת האלילים שלהם)}}: 'לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים'.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|כ}}
וְעַתָּה אַל יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה {{ב|מִנֶּגֶד|אל מול}} פְּנֵי יְהוָה, כִּי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ אֶת פַּרְעֹשׁ אֶחָד כַּאֲשֶׁר {{ב|יִרְדֹּף|הציד רודף אחרי}} {{ב|הַקֹּרֵא|עוף ממשפחת הפסיונים}} בֶּהָרִים".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|כא}}
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "חָטָאתִי, שׁוּב בְּנִי דָוִד, כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר {{ב|יָקְרָה|היתה נחשבת ליקרה (כי לא ניצלת את ההזדמנות להרוג אותי)}} נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה. הִנֵּה {{ב|הִסְכַּלְתִּי|עשיתי בסיכלות, בטיפשות}} וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד".
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|כב}}
וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה {{קטן|(החנית)}} חֲנִית הַמֶּלֶךְ", וְיַעֲבֹר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְיִקָּחֶהָ.
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|כג}}
{{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|כד}}
וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הַזֶּה בְּעֵינָי, כֵּן תִּגְדַּל נַפְשִׁי בְּעֵינֵי יְהוָה וְיַצִּלֵנִי מִכָּל צָרָה".
{{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כו|כה}}
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּנִי דָוִד. גַּם עָשֹׂה {{ב|תַעֲשֶׂה|תצליח לעשות את כל מה שאתה צריך}} וְגַם יָכֹל תּוּכָל", וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכּוֹ וְשָׁאוּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ.
{{ביאור:פרשה פתוחה}} <section end=פרק כו/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|כו}}
▲<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
==הערות==
*
| |||