עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/45: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

גרסה מ־06:01, 12 באוקטובר 2019 עריכה Geagea (שיחה \| תרומות) עורכים 1,527 עריכות ←‏לא בוצעה הגהה: יצירת דף עם התוכן "<noinclude> {{מרכז\|── 40 ──}} </noinclude> <section begin="פרק ח"/> ישבו עם פניהם אל ההיכל. 5) ארון הקודש היה גם..."		גרסה אחרונה מ־06:06, 12 באוקטובר 2019 עריכה ביטול Geagea (שיחה \| תרומות) עורכים 1,527 עריכות אין תקציר עריכה
גוף הדף (להכללה):		גוף הדף (להכללה):
שורה 14:		שורה 14:
	{{מרכז\|{{גדול\|'''ט) ידיעות הנוגעות לדברי הימים ולקדמוניות ישראל בדרבנד.'''}}}}		{{מרכז\|{{גדול\|'''ט) ידיעות הנוגעות לדברי הימים ולקדמוניות ישראל בדרבנד.'''}}}}

	כפי הקבלה והמסורה אשר בידי יהודי דרבנד הם מגולי ישראל אשר הגלו מירושלים בזמן לא ידוע להם, מארץ פרס באו אל העיר [[[[:w:en:Rustov\|ראסטאוו]] (Рустави) הקרובה לעיר {{דף ויקיפדיה\|קובה (אזרבייג'ן)\|קובאַ}}. מפני הגלות הגדול אשר סבלו מן ה[[:w:ru:Бек\|בעקים]] שרי ראסטאוו הוכרחו להעתיק מושבם משם, ובאו ונתישבו בכפר אחד אשר קראוהו בשם: {{דף ויקיפדיה\|אבא-סאווא\|אַבא-סָבא}}, בהרחק שבעה {{דף ויקיפדיה\|ורסטה\|ווערסט}} מדרבנד לפאת הדרומית בין ההרים, באמצע המאה השמונה עשרה לס"ה (לפני מאה שנה בערך) בהשתדלות [[:w:en:Fatali Khan\|פעט-אַלי-כֿאן]] מדרבנד {{הערה\|הידיעות הנמצאות בהארכֿיעוו של הפאליצעיי בדרבנד באגודת הכתבים נומר 472 לשנת 1864 והידיעות בהארכֿיעוו של הקאנצעלאריא להמושל על כל מדינת דאגעסטאן בטעמיר-כֿאן-שורא, באגודת הכתבים נומר 114, ונומר 191 לשנת 1860-1867, תעידנה על דברי הקבלה והמסורה אשר בידי יהודי דרבנד.}}, על איזה אופנים נתישבו בכפר ההוא יחסרו הידיעות בהארכֿיעוו, וגם היהודים אינם זוכרים, אבל הם יודעים שאבותיהם עסקו אז בכפר ההוא בתורה ובעבודת האדמה הכרמים והגנים, וזרעו עלי הטאבאק הפשוט ושרשי הצבע מאַראַנאַ וגם היות דַיָגִים.		כפי הקבלה והמסורה אשר בידי יהודי דרבנד הם מגולי ישראל אשר הגלו מירושלים בזמן לא ידוע להם, מארץ פרס באו אל העיר [[:w:en:Rustov\|ראסטאוו]] (Рустави) הקרובה לעיר {{דף ויקיפדיה\|קובה (אזרבייג'ן)\|קובאַ}}. מפני הגלות הגדול אשר סבלו מן ה[[:w:ru:Бек\|בעקים]] שרי ראסטאוו הוכרחו להעתיק מושבם משם, ובאו ונתישבו בכפר אחד אשר קראוהו בשם: {{דף ויקיפדיה\|אבא-סאווא\|אַבא-סָבא}}, בהרחק שבעה {{דף ויקיפדיה\|ורסטה\|ווערסט}} מדרבנד לפאת הדרומית בין ההרים, באמצע המאה השמונה עשרה לס"ה (לפני מאה שנה בערך) בהשתדלות [[:w:en:Fatali Khan\|פעט-אַלי-כֿאן]] מדרבנד {{הערה\|הידיעות הנמצאות בהארכֿיעוו של הפאליצעיי בדרבנד באגודת הכתבים נומר 472 לשנת 1864 והידיעות בהארכֿיעוו של הקאנצעלאריא להמושל על כל מדינת דאגעסטאן בטעמיר-כֿאן-שורא, באגודת הכתבים נומר 114, ונומר 191 לשנת 1860-1867, תעידנה על דברי הקבלה והמסורה אשר בידי יהודי דרבנד.}}, על איזה אופנים נתישבו בכפר ההוא יחסרו הידיעות בהארכֿיעוו, וגם היהודים אינם זוכרים, אבל הם יודעים שאבותיהם עסקו אז בכפר ההוא בתורה ובעבודת האדמה הכרמים והגנים, וזרעו עלי הטאבאק הפשוט ושרשי הצבע מאַראַנאַ וגם היות דַיָגִים.