ביאור:דברים כב יא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 60:
:::: -- DAIAN SHEM, 2018-06-26 22:07:38
== הדר זקנים ==
בהדר זקנים על התורה (בראשית ד ד) מבואר שקין הקריב זרע פשתן, והבל צמר. וז"ל: "ואל קין ואל מנחתו לא שעה. פ"ה משום שהביא מן הגרוע, ויש מפרשים '''שזרע פשתן היה''' (תנחומא ט). והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו. '''צמר'''. ולפי שע"י צמר ופשתים בא פורענות לעולם, דמתוך שלא שעה הקב"ה למנחת קין קם על הכל והרגו, ולפיכך נאסרו בלבישה צמר ופשתים יחדיו".<br>
והערנו עליו (בספר שעומד לצאת לאור בעזרת ה'): וז"ל המדרש תנחומא (בראשית ט): "ויבא קין מפרי האדמה, מהו? מן מותר מאכלו. ורבנן אמרי, זרע פשתן היה". '''וצ"ב''' הרי דרך להקריב קרבן רק אוכל, ובשלמא מותר מאכלו, שהוא מה שנשאר לו מהאוכל, מובן שהקריב כיון שזה אוכל, אבל זרע פשתן הוא לא אוכל, וי"ל שהיו נוהגים לאכול זרע פשתן, או להפיק ממנו שמן, וממילא הוא נחשב לאוכל. וצ"ב מה המיוחד בזרע פשתן שהביא, למה הוא לא הביא זרע של משהו אחר. ונראה שכל אחד רצה להודות לה' על מה שיש לו, הבל הודה לה' על האוכל שיש לו מהצאן, ועל הצמר שיש לו ללבוש, אבל להקריב צמר א"א, לכן הוא הביא רק את בכורות צאנו. וקין טען שהוא רוצה להודות על האוכל שיש לו מהאדמה, ועל הבגדים שיש לו שהיו עושים בזמנו מפשתן. ולהקריב את הפשתן עצמו א"א, שהוא לא אוכל, לכן הוא מצא עצה להקריב את זרעי הפשתן, שהם גם אוכל, וגם עושים מהפשתן בגדים, כך הוא ירויח שהוא יודה לה', גם על האוכל שיש לו, וגם על הבגדים שהוא לובש. והחטא של קין היה שהסיבה האמתית שלו היתה שהוא לא רצה לבזבז את הפירות הטובים שיש לו, לכן הוא מצא עצה, אני יביא זרע פשתן שהוא אוכל גרוע, בטענה שכוונתי כדי להודות גם על הבגדים. <br>
ועוד הערנו: וז"ל התנחומא (בראשית ט): "ויבא קין מפרי האדמה, מהו מן מותר מאכלו. ורבנן אמרי, זרע פשתן היה, והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן לפיכך נאסר צמר ופשתים, שנאמר: לא תלבש שעטנז וגו' (דברים כב, יא). ואמר הקדוש ברוך הוא, אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת הזכאי לפיכך נאסר". וכיון שהמדרש כותב "לפיכך נאסר צמר ופשתים", משמע שהבל הקריב צמר ושייך לומר "שע"י צמר ופשתים בא פורענות לעולם". וצ"ע הרי כתוב בפסוק וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, לא משמע שמדובר בצמר. ועוד: הרי אין דרך להקריב צמר. אבל בפרקי דרבי אליעזר (פרק כא) כתוב: "והיה קין אוהב לעבוד אדמה לזרוע והבל היה אוהב לרעות צאן. זה נותן ממלאכתו, מאכיל לזה וזה נותן ממלאכתו מאכיל לזה. הגיע יום טוב של פסח. אמר להם אדם לבניו: בליל זה עתידין ישראל להקריב קרבנות פסחים הקריבו גם אתם לפני בוראכם. הביא קין מותר מאכלו - קליות זרע פשתן. והביא הבל מבכורות צאנו ומחלביהן כבשים שלא נגזזו לצמר. ונתעב מנחת קין ונרצית מנחת הבל שנאמר 'וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו'. רבי יהושע בן קרחה אומר: אמר הקב"ה: אל יתערבו מנחת קין והבל לעולם, (שמא חס ושלום) אפילו בארג בגד, שנאמר: לא תלבש שעטנז וגו'. [ו]אפילו (היא מרוקבת) לא יעלה עליך, שנאמר: ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך". והטעם שלא יתערבו מנחת קין והבל לעולם מבואר יותר במדרש אגדה בראשית: "ולכך אמרו חכמים שהכלאים צמר ופשתים (אסור) שאסר הקב"ה ללבוש, [טעמו הוא] כשם לא נתערב קרבן קין שהיה מזרע פשתן, עם קרבן הבל שהיה מבכורות צאנו שלא נגזז לצמר, כך שלא יתערבו ב' מינים הללו לא בלבושם ולא בפעולה לשום הנאה שבעולם". מפרקי דר"א והמדרש אגדה משמע שהבל הקריב את הבכורות עם צמרם, ומטרתו היתה גם להקריב את הצמר הראשון לה'. [ועיין פענח רזא] מפורש שהבל לא הקריב את הצמר, אלא כיון שע"י קרבן שמטרתו היתה שרק אחרי שיקריבו אותו יהנו מהצמר, וקרבן של פשתן באה פורענות לעולם, לכן הקב"ה אסר אותם.
ופשטות הפסוקים הוא, שהבל הקריב קרבן לה' כמו שמקריבם כל קרבן, והוא גם הביא את הטוב ביותר שהיה לו וזהו שכתוב וּמֵחֶלְבֵהֶן. ועיין רמב"ם (הלכות איסורי מזבח פ"ז הי"א): "הרוצה לזכות עצמו וכו' יביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו, הרי נאמר בתורה 'והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו וחלביהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו'.
| |||