כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[922394] ת"ט
[922576] קישורים להחלטות רשות החשמל
שורה 162:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה על חשבון אחרים“ או ”עע״א“ – עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה פרטית“ – התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת רכישה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיזור מונים“ – התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקסי ספק שירות חיוני“ – מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
שורה 1,655:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק דומיננטי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן ייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור בגז“ – מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018)}} כפי שתעודכן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת החיבור לרשת“ (PCC – Point of Common Coupling) – נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות ברשת“ – עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
שורה 1,967:
{{ח:תת|(א)}} '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 35כא|סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה}} ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס׳ 3 (1225) ”בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022“ מישיבה מס׳ 534, מיום 8.1.2018}}, המפורסמת באתר הרשות (להלן – בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א׳ ”הקמת קו מתח עליון 161 ק״ו מוטמן“ ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א׳ ”עלות ק״מ קו מ״ג מוטמן“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי חד־מעגלי“, ”עלות ק״מ קו מ״ג עילי דו־מעגלי“ בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א׳ לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
{{ח:תת|(ב)}} '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
{{ח:תתת|(1)}} מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
שורה 2,657:
{{ח:תת|(ג)}} '''ביצוע שינויים במיתקן'''
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון ההולכה יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
{{ח:תתת|(2)}} ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 35מג|סעיף {{ח:הערה|[צ״ל: אמת מידה]}} 35מג(ב)}}. ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
{{ח:תתת|(3)}} בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו {{ח:פנימי|סעיף 16|אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24 (מועדי תשלום)}}, בשינויים המחויבים.
 
שורה 2,847:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} <math>Q</math> – קוט״ש מושל.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} <math>\mathit{QE}</math> – ההספק האחרון שנמדד במונה הצריכה לפני אירוע ההשלה במיתקן הצרכן.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} <math>T</math> – מספר דקות ההשלה לחישוב התשלום, שיהיה מספר דקות ההשלה בפועל שבהן הושל מיתקן הצרכן, אך לא יותר מהמותר על פי מסלול ההשלה שבחר הצרכן.
{{ח:תתת|(2)}} צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר העומד בכל תנאי ההסדר תשלום מינימאלי הקבוע בלוח 9.1–2. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן בהסדר תשלומים נוספים על פי סעיף קטן (1) אם התשלומים המחושבים לצרכן בגין כל אירועי ההשלה בשנה היו נמוכים מהתשלום המינימאלי השנתי הקבוע בלוח 9.1–2.
שורה 2,918:
{{ח:תתת|(4)}} התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט״שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q<=0q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם q<=0q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ > 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
שורה 3,009:
{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ־4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש״ח לקוט״ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
{{ח:תתת|(5)}} צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ־4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)}} ויהיה זכאי לתעריף {{ח:פנימי|סעיף 47א|שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה}}. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} אם q<=0q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
{{ח:תתתת|(א)}} אם q<=0q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ > 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
{{ח:תתת|(7)}} תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
שורה 3,185:
{{ח:תתתת}} <math display="inline"> \mathit{PC} = (1-\alpha) \times P_0 + \alpha \times P_1 </math>
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} <math>\mathit{PC}M/math> - התעריף לקווט״שלקווט"ש מושל.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} P<submath>0P_0</submath> – תעריף הייצור המשוקלל באגורות לקווט״ש הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 במש״ב הרלוונטי.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} P<submath>1P_1</submath> – על פי לוח תעריפים 9.2–1 תעריף לצרכן בהסדר השלה מרצון {{ח:פנימי|סעיף 47א|אמת מידה 47א}}.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} β<math>\beta</math> – שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית אשר יחושבו ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; הרשות תעדכן את הערך β<math>\beta</math> בכל שנה בהתאם לצרכי המשק.
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} α<math>\alpha</math> – המשקל שניתן למחיר P<submath>1P_1</submath> בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח 9.2–2.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לכל שעת אירוע השלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם ‎0.8*QB ≤ q ישולם PC*q
{{ח:תתתת|(ב)}} אם ‎0.3*QB ≤ q < 0.8*QB ישולם ‎0.8*PC*q
{{ח:תתתת|(ג)}} אם ‎0.1*QB ≤ q < 0.3*QB ישולם ‎0.6*PC*q
{{ח:תתתת|(ד)}} אם q ≤ 0 ישולם ‎-0‎−0.1*PC*QB
{{ח:תתת}} כאשר:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} QB – ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפניה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו״ט), בהתאם לסעיף (ב)(3).
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} q – ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו״ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
{{ח:תתת|(3)}} הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור במועד מוקדם מזמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן.
{{ח:תתת|(4)}} ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β<math>\beta</math> בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצרכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
{{ח:תתת|(5)}} מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב לפי הפירוט הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת יגבה מהצרכן את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) ממועד תחילת אירוע ההשלה עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן.
שורה 3,665:
{{ח:ת}} משך זמן התנעה וכיבוי.
{{ח:ת}} משך זמן סנכרון לרשת.
{{ח:ת}} משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
{{ח:ת}} משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
שורה 3,861:
{{ח:ת}} באמת מידה זו:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק זמין“ – הינו יכולת זמינה ממומשת לאנרגיה והיכולת הזמינה שלא מומשה לאנרגיה אך שניתן לממשה בזמן אמת לאנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית והנחיות מנהל המערכת בזמן אמת לתוספת או הפחתת ייצור.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק מירבי זמין בתנאי האתר“ – על פי תוצאות בדיקות הקבלה ובהתבססות על האמור בלוחות 22–1919–22 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241 מיום 2.12.2008}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמינות אקוויוולנטית“ = {{sfrac|הספק זמין חצי שעתי בפועל|ההספק הזמין המרבי בתנאי האתר × חצאי שעות בתקופה|גודל=100%}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות בתקופה“ – 8,760 שעות בשנה.
שורה 4,050:
{{ח:תתת|(12)}} שינוי הספק בשל הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת להקטנת הספק מתחת להספק המיועד עבור עסקאות פרטיות לא יפגע בעסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(13)}} יצרן קוגנרציה חייב להגיש הצעות מחיר להקטנה והגדלה של הספק בהתחשב באילוצים התרמיים של המתקן.
{{ח:תתת|(14)}} המחיר המירבי בעד הקטנת הספק ליצרן עבור הקטנת ההספק המיוצר לטובת מנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה או משתנה לא יעלה על המחיר 100% BFUCgas בהתאם ללוחות 15 ו־16 {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} נספח א׳ סעיף 10 וכמופיע באישור התעריפי של היצרן.
{{ח:תתת|(15)}} עבור הקטנת יכולת זמינה המשמשת לביצוע עסקה פרטית יפרט היצרן את המחיר שהוא מוכן לשלם עבור הקטנת ההספק שלו מתחת לתכנית הייצור עבור העסקה הפרטית.
{{ח:תתת|(16)}} המחיר המירבי עבור מימוש יכולת זמינה משתנה לאנרגיה ועבור הגדלת הספק מיוצר ביחס לתכנית ההעמסה הפרטנית בגז בזמן אמת יעשה בהתאם לתעריפים בלוח תעריפים 6.5–2, כמופיע באישור התעריפי של היצרן.
שורה 4,256:
{{ח:ת}} '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
{{ח:תת|(א)}} '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
{{ח:תתת|(1)}} כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ־4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ־2000 שעות בשנה.
 
שורה 4,350:
{{ח:תתת|(2)}} יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} '''מכירת יכולת עודפת של מתקן קוגנרציה'''
{{ח:תת}} עלתה האנרגיה המיוצרת במתקן הקוגנרציה על כמות האנרגיה שרשאי היצרן למכור בשיטת אנרגיה לרשת לפי דין (להלן – היכולת העודפת), רשאי היצרן להציע עסקה למנהל המערכת בתנאים שבין מוכר מרצון לקונה מרצון ובלבד שהמחיר המירבי, בעד האנרגיה כאמור שימכור היצרן למנהל המערכת בעסקה, לא יעלה מעל המחיר המירבי באישור התעריפי של היצרן, המופיע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל, בלוח תעריפים 6.5–2 וכן בתוספת להחלטה האמורה ובלוח תעריפים 6.5–1, תוך שימוש ב־Au=1.4.
 
{{ח:סעיף|108||תיקון: 31.7.09}}
שורה 4,525:
{{ח:סעיף|120ה||תיקון: 21.11.18; תשע״ט־8}}
{{ח:ת}} '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
{{ח:תת|(א)}} '''הגדרה'''
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם עומס שנתי“ – סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
{{ח:תתתת}} <math> \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} </math>
שורה 4,607:
{{ח:תת|(ג)}} '''מכירת אנרגיה למנהל המערכת'''
{{ח:תתת|(1)}} יצרן עצמי יוכל לבצע עסקאות למכירת אנרגיה למנהל המערכת בהתאם להסכמה שבין קונה מרצון ומוכר מרצון בהתאם לתנאים שיסוכמו ביניהם.
{{ח:תתת|(2)}} המחיר לו יהיה זכאי היצרן בעד אנרגיה שימכור למנהל המערכת בעסקה לא יעלה מעל המחיר המירבי המופיע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 241}} ובלוח תעריפים 6.5–2 לפי סוג המתקן תוך שימוש ב־Au=1.6.
{{ח:תת|(ד)}} '''רכישת חשמל ממנהל המערכת'''
{{ח:תת}} צרכן בחצר בו נמצא מתקן הייצור (צרכן של המתקן) ירכוש חשמל ממנהל המערכת לפי תעריפי תעו״ז עד לקביעת הסדרי גיבוי שיחולו על התנהלות מתקן הייצור.
שורה 4,705:
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן יא|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן – יחידת הייצור)“ – מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות“ – מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן באגירה שאובה (להלן – יצרן)“ – יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן – מיתקן)“ – מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
שורה 4,715:
{{ח:תת|(א)}} '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
{{ח:תת}} מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו״ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב־6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(3)}} ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
{{ח:תתת|(5)}} ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
{{ח:תתת|(6)}} מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 8.11.2009}}, המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
{{ח:תתת|(7)}} מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב־95% בשנה השנייה לפעולתו וב־94% בשנה הראשונה לפעולתו.
{{ח:תת|(ב)}} '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
שורה 4,913:
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} <math>N</math> = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} <math>\mathit{OD}</math> = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
{{ח:תתתת}} בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט"חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09}} המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתתת|(ו)}} למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב הספק לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
{{ח:תתת|(2)}} תשלום לשיעורין:
שורה 4,921:
{{ח:תתתת|(ד)}} שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
{{ח:תתתתת}} <math display="inline"> \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 </math>
{{ח:תתתת}} כאשר <math>\mathit{Ne}</math> – שיעור ניכוי תקופתי
{{ח:תתתת}} <math>n</math> – מספר תקופות הריבית בשנה
{{ח:תתתת|(ה)}} ”תקופת הריבית“ – התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן – המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי הספק, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן – המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם הספק את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.
שורה 4,942:
{{ח:ת}} '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
{{ח:תת|(א)}} '''תחולה'''
{{ח:תת}} ההסדרים התעריפיים המופיעים {{ח:פנימי|סעיף 140130|באמות מידה 140–130130–140}} יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013 המפורסמת באתר הרשות}} (להלן באמת מידה זו – החלטה 403).
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ־50 מיליון שקלים חדשים ואשר ספק השירות החיוני מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
{{ח:תתת|(3)}} בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
שורה 5,643:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות ”מחלק“ כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}} המפורסמת באתר הרשות).
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת פוטו–וולטאית“ – מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו–וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו–וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ־51 קילוואט;
שורה 5,673:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בטכנולוגיה סולארית“ – מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, המחוברת לרשת ההולכה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – לעניין אמת מידה זו – מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות חיוני“ – כה גדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.
שורה 5,820:
{{ח:ת}} '''הסדרי תשלומים'''
{{ח:תת|(א)}} '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן – כללי'''
{{ח:תתת|(1)}} המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בעל רישיון לייצור חשמל מביו־גז במתקן עיכול אנאירובי או של בעל רישיון לייצור חשמל מביומאסה המתחבר לרשת החלוקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}.ב. {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11}} {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015}}, בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 190|באמת מידה 190}}):}}
{{ח:תתת}} המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לספר אמות המידה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳ (חיבור למתח נמוך)}} או {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)}}.
שורה 6,062:
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ט|בסימן זה}}:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלק“ – בעל רישיון חלוקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ({{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס׳ 1 מישיבה מס׳ 272 מיום 1.9.2009 {{ח:הערה|[צ״ל: 11.8.2009]}}}}, המפורסמת באתר הרשות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן“ – מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן לצריכה עצמית“ – מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתקן עצמאי“ – מתקן המחויב ברישיון ואינו מותקן בתוך שדה ניסוי.
שורה 6,161:
{{ח:תתת|(24)}} ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
{{ח:תתת|(25)}} התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
{{ח:תתת|(26)}} רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע {{ח:חיצוני|https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013}}, המפורסמת באתר הרשות.
{{ח:תתת|(27)}} מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
{{ח:תת|(ב)}} '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''