חבל נחלתו א כד: הבדלים בין גרסאות בדף

י. ובעירובין [פ"ד ע"א].: "גג הסמוך לרה"ר בתוך י' טפחים הואיל והרבים מכתפין עליו אסור לטלטל עליו עד שיעשה לו סולם קבוע להתירו". והסבירו הראשונים (ר"ת ורמב"ם ורשב"א ועוד). שמדובר שגבוה י' מעל החצר ופחות מי' לרה"ר, וצריך סולם קבוע להתירו. וכתב ע"ז הרשב"א [בעבוה"ק שער ג' הוב"ד במ"מ פי"ד ה"ט].: "ומה בין זה לעמוד ברה"ר שאינו גבוה י' שהוא נדון משום כרמלית (פי' לדבריו: למה גג זה לא ידון ככרמלית) יראה לי לפי שאינו גבוה י' וגג זה גבוה מצד החצר י'. למה הדבר דומה לבור ברה"ר עמוק ז' וחוליא ג' משלימתו שהחוליא נדונית רה"י אעפ"י שאינה גבוהה מרה"ר יותר מג'". עולה מדבריו שכיון שגג זה גבוה י' מצד רה"י נידון כמוה וגריר בתרה אע"פ שמצד רה"ר אין בו שיעור י'.

יא. ור"ת נתן טעם אחר להיתר ע"י סולם, והוא לטעמו אזיל שכשם שבחוליא צריך שתהא גבוהה י' בעצמה כדי להתירה ה"נ הכא לא יועיל האי טעמא דמצד אחד, הוי גובה י'. והוא אוקים דבתוכו הוי רה"י "ולהכי צריך סולם קבוע להתיר כרמלית גרוע כזה דהוי תוכו רה"י". ועולה לדבריו שמחיצות הפנימיות מועילות להתיר גג שעליהם אף שהן אינן "יוצרות" אותו. .(והגר"א בשו"ע [שס"א ס"א] סייע לרשב"א ולא הביא דעת ר"ת. אבל המג"א כתב: "ואם תוכו י' אע"פ שמצד החצר אין בו י' אי"צ סולם". והאחרונים כתבו שנפלה טעות וודאי צריך סולם, והפמ"ג הוסיף שהמג"א סובר דשני הפירושים בגג לא פליגי, ואף הרשב"א יודה לר"ת שכרמלית גרועה ובתוכה יש רה"י אפשר לתקנה בסולם. ולפי"ז מצאנו שמחיצות פנימיות יועילו להכשיר כרמלית. ולהחזירה להיות רה"י. [אבל ר"ת לא מסכים לרשב"א לענ"ד כמוש"כ]).