מדרש זוטא (בובר)/מגילת איכה/נוסחא שניה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 141:
 
[לא] דבר אחר '''בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה''' ([[איכה א ב]]), מי בכה? כביכול משל לחכם שהיו לו בנים ומשכים ומוליכם לבית המדרש, לימים מתו בניו, והיה משכים והולך לבית המדרש ובכה, אף כך כשחרבה ירושלים, היה משכים והולך לירושלים לציון ולבית המקדש, לבקש לראותם שונין וקורין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ולא היה מוצא שם בריה, הדא הוא דכתיב בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה ([[איכה א ב]])], אמר הקב"ה אני נתתי תורה לישראל לעסוק בה יומם ולילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה ([[יהושע א ח]]), ועתה אינם עושים בה, לכך הוא אומר וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי ([[ירמיה ח כג]]):
 
[יט]. דבר אחר '''מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה''' ([[ירמיה ח כג]]), אמר הקב"ה הלואי הנחתי עולמי תהו ובהו כשם היה, שנאמר וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם ([[בראשית א ב]]), ואין ראשי שכתוב כאן אלא ברייתו של עולם, שנאמר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים ([[בראשית א א]]):
 
דבר אחר '''מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם''' ([[ירמיה ח כג]]), אמר הקב"ה הלואי לא ירדתי להר סיני ונתתי התורה שעברו עליה ויענשו בה, ואין ראשי אלא תורה, שנאמר יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ ([[משלי ח כב]]), בוא וראה משה מקלסן במי יתן, שנאמר מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי ([[דברים ה כה]]), וירמיה אמר מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם ([[ירמיה ח כג]]), הוא שאמר דניאל וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין ([[דניאל ב כא]]),
* כשיצאו ישראל ממצרים כתיב וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא ([[שמות יד ל]]), וכשיצאו ישראל מירושלים כתיב נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם ([[איכה א יד]]),
* כשיצאו ישראל ממצרים כתיב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ ([[תהלים קיד ב]]), וכשיצאו ישראל מירושלים כתיב סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ ([[איכה ד טו]]),
* כשיצאו ישראל ממצרים כתיב הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס ([[תהלים קיד ג]]), וכשיצאו ישראל מירושלים כתיב עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ ([[תהלים קלז א]])
* כשיצאו ישראל ממצרים כתיב הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים ([[תהלים קיד ד]]), וכשיצאו ישראל מירושלים כתיב רָאִיתִי הֶהָרִים וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים ([[ירמיה ד כד]]),
* כשיצאו ישראל ממצרים כתיב לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר ([[דברים ב ז]]), וכשיצאו ישראל מירושלים כתיב עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם ([[איכה ד ד]]),
* כשיצאו ישראל ממצרים כתיב כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ ([[דברים א לא]]), וכשיצאו מירושלים כתיב הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל ([[איכה ב א]]),
* כשיצאו ממצרים כתיב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם ([[דברים ד ד]]), וכשיצאו מירושלים כתיב דָּבַק לְשׁוֹן יוֹנֵק אֶל חִכּוֹ ([[איכה ד ד]]),
* כשיצאו ממצרים כתיב וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם ([[במדבר י לד]]), וכשיצאו מירושלים כתיב סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה ([[איכה ג מד]]),
* כשיצאו ממצרים כתיב אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה ([[שמות טו א]]), וכשיצאו מירושלים כתיב בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה ([[איכה א ב]]):