מדרש זוטא (בובר)/מגילת איכה/נוסחא שניה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 75:
* ירמיה אמר תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ ([[איכה א כב]]), והקב"ה השיב וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה ([[ישעיה סג ד]]):
ירמיה אמר כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי ([[איכה א טז]]), והקב"ה השיב נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי ([[ישעיה מ א]]):
[יב]. דבר אחר '''נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי''' ([[ישעיה מ א]]), מי צריך לנחם ישראל או הקב"ה? למי שמתה אשתו למי מנחמים, לא לבעל מנחמים? כך נמשלה ציון, שנאמר בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם ([[איכה ג ו]]), לא אתם צריכים לנחמני? נחמוני נחמוני.
משל למה הדבר דומה, [למי שנשבו בניו בחייו, למי מנחמים לא לאביהם מנחמים? כך בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם ([[ירמיה י כ]]).
משל למה הדבר דומה, למי שנשרף ביתו, למי מנחמים לא לבעל הבית? כך אמר הקב"ה שרפו את ביתי, שנאמר וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ ([[ירמיה נב יג]]).
משל למי שנשרף כרמו ןנקצץ למי מנחמים, לא לבעל הכרם? כך הקב"ה, כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל ([[ישעיה ה ז]]).
משל לרועה שנכנס ארי בין צאנו וטרף ואכל מהם, למי מנחמים, לא לבעל הצאן? כך הקב"ה דכתיב צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם ([[ירמיה נ ו]]), הוי אומר לי אתם צריכים לנחם, נחמוני נחמוני.
למה? שמי שנוטלים ממנו כל אשר לו אין דעתו מיושבת עליו, כך מי שבניו גולים וכי לא צריך להתנחם? כך כביכול וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים ([[מלכים א ט ג]]), וכשחרב בית המקדש עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם. אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ ([[ישעיה סב ו]],[[ישעיה סב ז]]), הרי אתם צריכים לנחמני, הדא הוא דכתיב, נחמו נחמו עמי ([[ישעיה מ א]]), נחמוני נחמוני:
[יג]. דבר אחר '''נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי''' ([[ישעיה מ א]]), אמר להם הקב"ה לנביאים לכו נחמו את ירושלים, כיוון שבאו אמרה להם וכי לא אזניי מלאות מתוכחות שהוכחתוני, ועכשיו אתם באים לנחמני? מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי ([[ירמיה ח כג]]), וירמיה מקונן ברוח הקודש בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה ([[איכה א ב]]), מי בכה? ישראל בכה, ויש אומרים ירמיה בכה:
| |||