חובת השמירה/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|חובת השמירה||פרק ב|פרק ג |פרק ד}}
<center><big>'''בו יבואר, שיהיה לו עת קבוע ללימוד הלכות והמוסרים השייכים לזה,''' <br> '''שיתוספו לו על ידי זה כמה אלפי מליצי יושר עבורו.'''</big></center>
שורה 13 ⟵ 12:
'''ובפרט''' לפי מה שידוע שאמרו חז"ל: {{ציטוטון|הבא לטהר מסייעין אותו}}{{הערה|[[שבת קד א|שבת קד.]]}}, בודאי בהמשך הזמן יעזרהו הקדוש ברוך הוא בזה, ולא תהיה לו תשוקה כלל לדיבורים האסורים, כשאר איש כשר שאינו מתאווה לאכילת בשר חזיר. כי כאשר האדם מתייגע על איזה דבר בתורה, הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממנו [מאותו דבר], כדאיתא ב[[במדבר רבה יד ד|מדרש רבה פרשת נשא]], {{ציטוטון|אם יגעת הרבה בדבריהם, הקדשו ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך}}.
'''והנה''' ידוע ממה שאמר הכתוב: {{ציטוטון|וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת וגו' לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ו|כד}}, והיינו שלהקדוש ברוך הוא אין נוגע דבר זה כלל, וכמו שאמר הכתוב: {{ציטוטון|אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לה|ז}}, וכל המצוות שבתורה הן רק להטיב לנו כל הימים, והקדוש ברוך הוא אינו מקבל מזה רק נחת שעשינו רצונו, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|כח|ח}}, {{ציטוטון|נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשפא|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשפא]]}}.
'''ואם''' כן , לפי מה שידוע, שקיום המצות הוא יותר חשוב מהקרבת קרבנות, וכמו שכתוב בשמואל: {{ציטוטון|שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים}} {{הפניה לפסוקים|שמואל א|טו|כב}}. אם יקבל על עצמו חובת השמירה, לשמור את פיו מכל דיבור שאסרתו התורה, רכילות, אונאת דברים וכו׳, כמה נחת רוח יגיע להקדוש ברוך הוא מזה, שציוה לנו בתורה על כל זה, ונעשה רצונו. ולהיפך חס ושלום, אם אין האדם שם לב אודות דיבורו, והוא אצלו כהפקר לפטפט בלשונו כאשר יחפוץ היצר, וממילא בודאי עובר בימי חייו, על כל אלו הפרשיות שמדברות בענייני חלק הדיבור, כמה צער יגיע להקדוש ברוך הוא מזה, כשרואה שבני אדם מפקירים מצותיו. ועל כן מי שהוא ירא לנפשו, יזהר מאוד בזה, ואשרי חלקו.
'''והנה''' ממה שאמרו חז״ל: {{ציטוטון|אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשנ|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשנ]]}}. מוכח מזה, כי כל אדם פועל במדותיו להשפיע על זולתו. ואם כן, האדם שמקבל עליו חובת השמירה וזהיר במידותיו מאוד, רבים ממכיריו ילמדו ממעשיו להתנהג גם כן ככה, ויקבל שכר גם עבורם.
== מקורות ==
| |||