רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה אזל אייתי סהדי דאכלה תרתי שני א"ר נחמן הדרא ארעא והדרי פירי<קטע סוף=יז א/> {{דף רי"ף|דף רי"ף י"ז ע"ב}} <קטע התחלה=יז ב/>א"ר זביד ואם טען ואמר לפירות ירדתי נאמן מי לא אמר רב יהודה האי מאן דנקיט מגלא ותובילא ואמר בעינא למיגזריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי מהימן מ"ט לא חציף איניש למיגזר דיקלא דלא דיליה ה"נ לא חציף איניש דאכיל פירי דלא דיליה אי הכי אפילו ארעא נמי ארעא אמרינן ליה אחוי שטריך פירי נמי אמרינן ליה אחוי שטריך שטרא לפירי לא עבדי אינשי ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה אייתי חד סהדא דאכלה תלת שנין סבור רבנן קמיה דאביי למימר היינו סברא דר' אמי דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה אתא לקמיה דר' אמי הוה יתיב רבי אבא קמיה אזל אייתי חד סהדא דמחטף חטפה מיניה א"ל אין חטפי ודידי חטפי אמר ר' אמי {{מקור|בבא בתרא לד א|דף לד.}} היכי לידיינו דייני להאי דינא לישלם ליכא תרי סהדי ליפטריה איכא חד סהדא לישתבע דלא חטף הא קא מודה דאין חטפי ודידי חטפי א"ל רבי אבא הוה ליה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אמר ליה מי דמי התם חד סהדא לאורועי קא אתי אי איכא סהדא אחרינא בהדיה מפקינן לה מיניה הכא חד סהדא לסיועיה קא אתי אי איכא חד סהדא אחרינא גביה מוקמינן לה בידיה אלא אי דמי ודאי הא דר' אבא לחד סהדא ולתרתי שנין ולפירי כגון ראובן דא"ל לשמעון האי ארעא גזלתה מינאי ואכלתה תרתי שנין א"ל שמעון מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה אזל אייתי חד סהדא דאכל תרתי שנין אילו אתו תרי סהדי דאכל תרתי שנין הוה מחויב לאהדורי ארעא ופירי כדר"נ דאמר הדרא ארעא והדרי פירי והשתא דלא אתי אלא חד סהדא אמרינן היכי נעביד נימא ליה אהדר פירי נמי ליכא תרי סהדי דאכל ב' שנין ליפטריה איכא חד סהדא דאכל<קטע סוף=יז ב/> {{דף רי"ף|דף רי"ף י"ח ע"א}} <קטע התחלה=יח א/>לישתבע דכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון עד א' מחייב אותו שבועה כי אמרי' נמי א' לשבועה ה"מ היכא דקא כפר במאי דקא מסהיד סהדא אבל האי קאמר אין אכלי ודידי אכלי הא ודאי דמי לדרבי אבא דאמר ה"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם והיכא דליכא {{הערה|וכ"ה הב"ח}}[אפילו] חד סהדא דאכל והוא אמר מינך זבינתה ואכלתה שני חזקה והאי א"ל מיגזל גזלתה ארעא מינאי ואכלתה תרתין שנין משתבע ליה מרי ארעא דלא זביני לך מידי ומהדר ליה ארעא ולא מחויב לאהדורי ליה פירי דכיון דליכא סהדי דאכלה תרתי שנין אלא איהו קאמר אין אכלי ודידי אכלי ותלת שני חזקה אכלי משתבע שבועת היסת דליכא גביה לחבריה מידי מהני פירי דאכל ומהדר ליה לארעא ומיפטר והוא הדין היכא דאסהיד חד סהדא דאכלה תלת שנין דחד סהדא רבאהכא כמאן דליתיה דמי דלסיועיה קא אתי {{מקור|בבא בתרא לד ב|דף לד:}} ההוא ארבא דהוה קא מנצו עלה בי תרי חד אמר דידי היא וחד אמר דידי היא אתא חד מינייהו לבי דינא אמר תפשוה עד דאזילנא ומייתינא סהדי דדידי היא תפשינן או לא תפשינן {{הערה|צ"ל''' רב הונא אמר תפסינן '''וכו' כוכ"ה בגמ' וברא"ש (ג"א) [וכ"ה הב"ח כאן]}}רב אמר תפשינן רב יהודה אמר לא תפשינן אזל לא אשכח סהדי אמר להו אפקוה וכל דאלים גבר מפקינן או לא מפקינן רב {{הערה|נ"א''' רב הונא'''}}יהודה אמר לא מפקינן {{הערה|נ"א''' רב יהודה'''}}רב פפא אמר מפקינן והלכתא לא תפשינן ואי תפשינן לא מפקינן:

זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי א"ר נחמן כל דאלים גבר ומ"ש משני שטרות היוצאין ביום אחד {{מקור|בבא בתרא לה א|דף לה.}} דרב אמר יחלוקו ושמואל אמר שודא דדייני התם ליכא למיקם עלה דמילתא הכא איכא למיקם עלה דמילתא ומ"ש מהא דתנן המחליף פרה בחמור וכן המוכר את שפחתו וילדה {{הערה| כ"ז שפת יתר ונמחק ד"ת}}(זה אומר ברשותי ילדה וזה אומר ברשותי ילדה ישבע המוכר שברשותו ילדה זה אומר ברשותי ילדה וזה שותק זכה זה וכן המוכר שפחתו וילדה) זה אומר עד שלא מכרתי [ילדה] וזה אומר משלקחתי יחלוקו התם להאי {{מקור|בבא בתרא לה ב|דף לה:}} אית ליה דררא דממונא ולהאי אית ליה דררא דממונא הכא אי דמר לא דמר ואי<קטע סוף=יח א/> {{דף רי"ף|דף רי"ף יח ע"ב}} <קטע התחלה=יח ב/>דמר לא דמר:

אמר {{הערה|בגמ' איתא''' א"ר אבא '''(ג"א)}}רבה ואי דלי ליה צנא דפירי לאלתר הוי חזקה אמר {{הערה|בגמ' איתא''' אמר רב זביד ואם טען ואמר '''כו' ובד"ק ובק"ד רבה}}רבא ואם טען ואמר לפירות הורדתיו נאמן וה"מ בתוך שלש אבל לאחר שלש לא דאיבעי ליה למחויי וכד לא מחי איהו אפסיד אנפשיה א"ר יהודה אמר רב ישראל הבא מחמת עובד כובבים הרי הוא כעובד כובבים מה עובד כוכבים אין לו חזקה אלא בשטר אף ישראל הבא מחמת עובד כוכבים אין לו חזקה אלא בשטר {{מקור|בבא בתרא לו א|דף לו.}} אמר רבא ואי אמר ישראל קמאי דידי זבנה עובד כוכבים מינך וזבנה ניהלי מהימן מיגו דאי בעי אמר אנא זבנתיה מינך א"ר יהודה אמר רב האי מאן דנקיט מגלא ותובילא ואמר בעינא למיגזריה לדיקלא דפלניא דזבנה נהילי מהימן לא חציף איניש למיגזר דיקלא דלא דיליה אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דאחזיק בגודא דארודי ולברא לא הוי חזקה מאי טעמא מימר אמר מאי דזרע ארודי אכלי ליה אמר רב יהודה אכלה ערלה {{הערה|זו היא גירסת רש"י אבל תוס' בשם ר"ח גורס''' הוי חזקה'''}}אינה חזקה תניא נמי הכי אכלה ערלה שביעית וכלאים {{הערה|נ"א''' הרי זו'''}} אינה חזקה אמר רב יוסף אכלה שחת לא הוי חזקה אמר רבא ואי קאי שחת בצואר מחוזא הוי חזקה אמר ר"נ תפתיחא לא הוי חזקה אפיק כורא ועייל כורא לא הוי חזקה דבי ריש גלותא לא מחזקי ולא מחזקינן בהו:

והאמר ריש לקיש הגודרות אין להן חזקה אמר רבא אין להן חזקה לאלתר אבל יש להן חזקה לאחר שלש שנים. אמר רבא קטן המוטל בעריסה יש לו חזקה לאלתר פשיטא לא צריכא דאית ליה אימא<קטע סוף=יח ב/> {{דף רי"ף|דף רי"ף י"ט ע"א}} <קטע התחלה=יט א/>מהו דתימא אימיה עיילתיה להתם קא משמע לן אימא לא מנשיא ברא הנהו עיזי דאכלי חושלא בנהרדעא אתא מרי חושלא תפסינהו וקא טעין טובא אמר אבוה דשמואל יכול לטעון עד כדי דמיהן {{הערה|בד"ק מן מיגו עד איני ליתא וכן ברא"ש ליתא}}מיגו דאי בעי אמר לקוחין הן בידי איני והאמר ר"ל הגודרות אין להן חזקה שאני עיזי דמסירן לרועה והא איכא צפרא ופניא בנהרדעא אתרא דשכיחי טייעי הוא ומידא לידא משלמי להו: