מדרש זוטא (בובר)/מגילת איכה/פרשה א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 207:
* בימי משה וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם ([[במדבר ו כו]]), ובימי, כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים ([[ירמיהו טז ה]]):
[לו].
[לז]. ארבעה שומעים הם, יש שומע והפסיד, יש שומע ונשכר, [ויש לא שומע והפסיד, ויש לא שומע ונשכר],
לח. (פב) [כֹּה אָמַר יְהוָה, מַה-מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל (ירמיה ב' ה')]. אמר הקב"ה לישראל, אבותיכם לא מצאו בי עול, ואתם מצאתם בי עול, אדם הראשון לא מצא בי עול, ואתם מצאתם בי עול, למה אדם הראשון דומה, לחולה שנכנס רופא אצלו, ואמר לו דבר פלוני תאכל ודבר פלוני לא תאכל, וכיון שעבר על דבריו, גרם מיתה לעצמו, נכנסו קרוביו אצלו, אמרו לו אותו רופא המית אותך, אמר להם חס ושלום אני גרמתי לעצמי שעברתי על דבריו, כך בשעה שעבר אדם הראשון [ואכל] נכנסו כל הדורות אצלו, ואמרו לו אי אפשר שהקב"ה גזר עליך מדת דין שתמות, אמר להם חס ושלום אני גרמתי מיתה לעצמי, שעברתי על צווי של הקב"ה, שאמר לי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב' י"ז), הרי אדם הראשון לא מצא בי עול, ואתם מצאתם בי עול: פרעה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול (פג) למה היה פרעה דומה, למלך שהלך למדינת הים והפקיד כל מה שהיה לו אצל עבדו, לאחר ימין בא המלך, אמר לו תן לי פקדוני, אמר לו לא עבדך אני, ולא הפקדת לי לא כלום, נטלו (פד) ותלאו בגרדון, אמר לו עבדך אני וכל מה שהפקדת לי אתן לך, [כך] בשעה שאמר לו משה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי (שמות ז' כ"ו), אמר מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שם ה' ב'), וכיון שהביא עליו עשר מכות אמר יְהוָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים (שם ט' כ"ז): אבותיכם במדבר אמרתי להם שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ (שמות ט"ז כ"ו), [והם לא עשו כן, אלא] וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִןהָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ (שמות ט"ז כ"ז), [אילו מצאו לקטו]: (פה) וכיון שאמרו ישראל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כ"ד ז'), ואחרי כן עשו את העגל, אבדו את (נשמע) [נעשה], אמר להם הקב"ה שמרו (נעשה) [נשמע] ואני מעלה עליכם כאילו קיימתם שניהם, וכיון שאמרתי להם שמעו ולא שמעו אבדו שניהם:▼
* שומע והפסיד זה אדם הראשון, שנאמר וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ ([[בראשית ג יז]]), ומה הפסיד כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב ([[בראשית ג יט]]),
* שומע ונשכר זה אבינו אברהם, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ ([[בראשית כא יב]]), ומה נשכר, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע ([[בראשית כא יב]]),
* לא שומע ונשכר, זה יוסף, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ ([[בראשית לט י]]), ומה נשכר, וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ ([[בראשית מב ו]]),
* לא שומע והפסיד, אלו ישראל וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם ([[ירמיהו ז כו]]), ומה הפסידו אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב ([[ירמיהו טו ב]]):
▲[לח].
פרעה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול, למה היה פרעה דומה, למלך שהלך למדינת הים והפקיד כל מה שהיה לו אצל עבדו, לאחר ימים בא המלך, אמר לו תן לי פקדוני, אמר לו לא עבדך אני, ולא הפקדת לי לא כלום, נטלו ותלאו בגרדון, אמר לו עבדך אני וכל מה שהפקדת לי אתן לך, [כך] בשעה שאמר לו משה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי ([[שמות ז כו]]), אמר מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ ([[שמות ה ב]]), וכיון שהביא עליו עשר מכות אמר יְהוָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים ([[שמות ט כז]]):
אבותיכם במדבר אמרתי להם שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ ([[שמות טז כו]]), [והם לא עשו כן, אלא] וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ ([[שמות טז כז]]), [אילו מצאו לקטו]:
כיון שאמרו ישראל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע ([[שמות כד ז]]), ואחרי כן עשו את העגל, אבדו את (נשמע) [נעשה], אמר להם הקב"ה שמרו (נעשה) [נשמע] ואני מעלה עליכם כאילו קיימתם שניהם, וכיון שאמרתי להם שמעו ולא שמעו אבדו שניהם:
לט. איכה ישבה בדד. כל מה שאירע לאדם הראשון כך אירע לישראל, אדם הראשוןהקב"ה הכניסו לגן עדן וצוהו, ועבר ודנו בשלוחין וגירושין וקונן עליו איכה, (פז) וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה (בראשית ג' ט') איכה, דן אותו בגרושין מנין דכתיב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם (בראשית ג' כ"ד), דן אותו בשלוחין מנין, דכתיב וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים (בראשית ג' כ"ג), וכן עשה לישראל הכניסם לארץ ישראל, שנאמר אָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל וגו' (ירמיה ב' ז'), וציוה אותם ואמר להם זאת עשו וחיו וזאת לא תעשו, ועברו על צוויו ודנם בגירושין ושלוחין, שנאמר מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם (הושע ט' ט"ו), ודן אותם בשילוחין, שנאמר שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ (ירמיה ט"ו א'), ויקונן בעצמו עליהם איכה, איכה ישבה בדד:
מ. (פח) [רבי אבא בר כהנא פתח] מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וגו' (ירמיה ט' י"א). [תני רבי שמעון בן יוחאי] אם ראית עיירות נתלשות ממקומן [בארץ ישראל], דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים, מה טעם, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ (ירמיה ט'י"א), וכתיב עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי (ירמיה ט' י"ב):
| |||