חוק בנק ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[897767]
[920172] כניסה לתוקף
שורה 336:
{{ח:תת|(5)}} בנסיבות מיוחדות, שבהן קיים, לדעת הוועדה, חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה – לתת אשראי גם לגופים פיננסיים שאינם תאגידים בנקאיים, בתנאים שתקבע הוועדה בקשר עם מתן האשראי כאמור, לרבות תנאים כאמור בפסקה (4) בשינויים המחויבים, שיחולו כל עוד לא נפרע האשראי במלואו ויכול שייקבעו אף טרם מתן האשראי, ובכפוף לקבלת מלוא המידע הדרוש לבנק במועדים ובאופן שתקבע הוועדה; היה הגוף הפיננסי מפוקח בידי רשות פיקוח, תתייעץ הוועדה עם ראש רשות הפיקוח;
{{ח:תת|(6)}} לעשות כל פעולה אחרת שתיראה לבנק דרושה, ובלבד שנתקבל אישור הוועדה לסוג הפעולה כאמור; סבר הנגיד שיש מקום לפעולה כאמור בנסיבות של דחיפות מיוחדת, יהיה רשאי הנגיד להורות על הפעולה וידווח לוועדה על כך סמוך לאחר ביצועה.
 
{{ח:סעיף|37|שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שועבדו ניירות ערך כנגד מתן אשראי בידי הבנק כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע, ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק אצל מתווך פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 19|סעיף 19(ב) לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}} (בסעיף זה – חוק המשכון), לא יממש הבנק שעבוד של ניירות ערך שנעשה כערובה למתן אשראי כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|סעיף 17(3) לחוק המשכון}}, אלא לאחר שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש; ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה על המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה של ניירות הערך המשועבדים לבנק לחשבון בבעלותו הבלעדית של הבנק לא תיחשב כמימוש.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך, על ניירות הערך שבו כפי שיהיו מפעם לפעם.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}}, ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
 
{{ח:סעיף|37|שעבוד ניירות ערך או כספים להבטחת אשראי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.9.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} שועבדו ניירות ערך או כספים כערובה להתחייבות כלפי הבנק, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות הבנק, אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות הבנק כאמור בחברת רישומים;
שורה 361 ⟵ 353:
 
{{ח:סעיף|37א|סייג לתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.9.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה להתחייבות כלפי הבנק בקשר להפעלת סמכויותיו לפי דין או היתה לבנק זכות עיכבון או זכות קיזוז בקשר להתחייבות כאמור, ונפתחו לגבי תאגיד הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לא יחולו על הבנק הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}} לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את זכות הקיזוז בדרך שהיה רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו לעניין חוב של תאגיד כלפי הבנק או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי פירעונם או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב.