קצות החושן על חושן משפט ז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{משע|קצות|א|וגר דן את חבירו הגר.}} ז"ל סמ"ע עיין בד"מ שכ' ע"ז ז"ל במרדכי פ' מ"חמצות חליצה משמע דהיינו דוק'דוקא בלי כפי'כפיה ומשמעות זה לא מצאתי במרדכי שם כולי עיין שם אך בהגהת מרדכי פ'פרק מצות חליצה כ'כתב בהדיא ז"ל גר דן את חבירו היינו דוקא בלי כפי'כפיה ולזה כיון הד"מהדרכי משה ומשה אמת ובעיקר הדין נראה דעת תוספות והרא"ש דהיינו דוקא בכפי'בכפיה אבל בלא כפי'כפיה אפילו ישראל יכול לדון דלא אמרינן שום תשוםתשים אלא בכפי'בכפיה ונראה ראי'ראיה לדעת המרדכי דמיירי בלא כפי'כפיה דבפ'דבפרק מ"חמצות חליצה דף ק"ב א"ראמר רבא גר דן את חבירו ד"ת שנא'שנאמר שום תשים מלך עליך מקרב אחיך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן את חבירו הגר ואם היה אמו מישראל דן אפילו ישראל ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל ומשמע דאמו מישראל יכול לדון דבר תורה דהא רבא התחיל בזה דיכול לדון דבר תורה ועוד דהא קראי דריש ואם כן היכי משכחת דבר תורה דהא רבא ס"ל בפרק קמא דסנהדרין דמן התורה בעינן סמוכין אפילו בהודאות והלואות וכיון דלדיני נפשות ודאי בעינן אביו ואמו מישראל ומבואר ברמב"ם פ"ד מהל' סנהדרין דאין סומכין עד שיהי'שיהיה ראוי לכל הדברים וז"ל ויש להם למנות כל מי שירצו לדברים יחידים והוא שיהי'שיהיה ראוי לכל הדברים כיצד חכם מופלא שראוי להורו'להורות לכל התורה כולה יש לבית דין לסמוך אותו וליתן לו רשות לדון ולא אפילו חבירו הגר היכא דן מן התורה הא אינו סמוך ונהי דבחבירו הגר אינו צריך מקרב אחיך אבל דין סמוכין לא חלקה התורה בין אזרח לגר על כן צ"ל דמיירי רבא בלי כפי'כפיה ומשום הכי דן דבר תורה דלא בעי סמוך אלא בע"כ ובלי כפי'כפיה לא בעינן סמוכין ואפילו הכי לישראל אסור משום דכתיב מקרב אחיך תשים עליך מלך וכמו שפי' רש"י דיין ומ"ש התוספות והרא"ש בלי כפי'כפיה למה אסור לישראל אפשר דאיסור הוא כמו דן מי שאינו גמיר ולא סבר דאפילו קבלוהו לא מהני קבלתו בין טעה ובין לא טעה וכמ"ש הבעל המאור בבבא רביעאה בשיקול הדעת עיין שם שכתב דאשרה הוא דמיקרי וכמה פסולים דפסולי אפילו בקבלה וכן בזה אסרה התורה לדון לפני גר שאינו אחיו: