צרי היגון: הבדלים בין גרסאות בדף

לפיכך יאמין אדם אמונה קיימת שהבורא יתברך יודע כל הנסתרות והוא דיין אמת, ודן את כל העולם כדרכיו וכפרי מעלליו, ולמי שהוא אדם גדול מקפידין בו יותר אפי' כחוט השערה, {{הערה| הגה"ה, שנאמר וסביביו נשערה מאד ([[תהלים נ ג]])}} כמו שכתוב בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ ([[ויקרא י ג]]). כדי שישאר שלם ונקי גובין ממנו מעט מעט כדי שלא יתמלא סאתו, ואם באו על אדם יסורין וחושב שלא חטא ידקדק בדכיו וימצא טעם לדבר, ויפשפש במעשיו וישוב בתשובה, כדגרסינן בפרק קמא דברכות (דף ה ע"א), אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו וכו' ([[איכה ג מ]]). פשפש ומצא יעשה תשובה, שנאמר ונשובה עד ה'. פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה [ומתורתך תלמדנו] ([[תהלים צד יב]]). תלה ולא מצא ביודע שיסורין של אהבה הן, שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח וגו' ([[משלי ג יב]]). {{הערה| הגה"ה, וכן גרסינן התם גם כן, {{צ|היינו דאמר ריש לקיש נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין, נאמר ברית במלח, שנאמר ולא תשבית מלח ברית אלקיך ([[ויקרא ב יג]]). ונאמר ברית ביסורין, שנאמר אלה דברי הברית ([[דברים כח סט]]). מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין גופו של אדם}}. ונשאר מרוצה יותר לפני המקום, כדגרסינן בספרי {{צ|תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר כל זמן שאדם שרוי בשלוה אין מתכפרין לו מעונותיו כלום, ועל ידיד היסורין מתרצה לפני המקום, שנאמר כי את אשר יאהב ה' וגומר.}}}} ולא יצטער עליהם כלל לסיבת שאמרנו' וכן גם בעת הצלחתו ובזמן טובו כשייטיב לבו אל ישמח יותר מדאי' כמו שאמר הכתוב שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך וגומר ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט ([[קהלת יא, ט]]). הא למדת שעתיד אדם ליתן את הדין על שמחת העה"ז, ואמרינן במדרש אמרתי להוללים אל תהולו ([[תהלים עה ה]]). מלשון לחול במחולות, שאין השמחה ממתנת לו לאדם בעה"ז, ולא כל מי שמחששמח היום שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר, זהו שאמר שלמה ע"ה לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עושה, ([[קהלת ב ב]]). תדע לך שהוא כן, שהרי בבריאת עולם היתה שמחה גדולה לפני הקב"ה, שנאמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו ([[תהלים קד לא]]). וכתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ([[בראשית א לא]]), מה כתיב בתריה ויתעצב אל לבו ([[בראשית ו ו]]). לכך נאמר אמרתי להוללים אל תהולו. ומה הקב"ה כביכול לא המתין בשמחתו בני אדם על אחת כמה וכמה.

אברהם שמח שמחה גדולה, נתגדל והרג כמה מלכים ונתן לו הקב"ה בן לזקנותו, בסוף נאמר קח נא את בנך את יחידך וכו'. חזר מהר המוריה לקבור לשרה ובקש מקום לקוברה ולא מאמצא עד שקנה בד' מאות שקל כסף. יצחק שמח שמחה גדולה אמרו לו ראה ראינו כי היה ה' עמך. ניצל מאנשי גרר, ולבסוף כתיב ותכהין עיניו מראות. ומה יצחק עולתו של הקב"ה לא המתין בשמחתו שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. יעקב שמח שמחה גדולה ראה סולם ומלאכים עולים ויורדים בו, והנה ה' נצב עליו. הנה אנכי עמך ושמרתיך וכו'. ולבסוף אירעו לו כמה צרות, לבן, עשו, דינה, יוסף, רחל, ומה יעקב לא המתין בשמחתו שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. יהושע שמח שמחה גדולה, הוא הנחיל לישראל הארץ והרג ל"א מלכים וחלקו לו כל ישראל כבוד גדול, שנאמר כל איש אשר ימרה את פיך וכו'. ומה יהושע שלא זכה ומת בלא בנים, הצדיקים כך הרשעים על אחת כמה וכמה. עלי הכהן שמח שמחה גדולה שהיה מלך וכהן ואב"ד, שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא וגו'. ראה מה כתיב בו ויהי בהזכירו את ארון האלקים ויפול מעל הכסא וגו'. וגם שני בניו מתו חפני ופנחס, ומה עלי הצדיק כך שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. אלישבע בת עמינדב שמחה שמחה גדולה כי ראתה בעלה כהן גדול משמש בכהונה גדולה ונביא, ומשה אחי בעלה מלך ונביא, וב' בניה סגני כהונה, ואחיה נחשון בן עמינדב ראש כל נשיאי ישראל, לא המתינה בשמחתה אלא נכנסו ב' בניה להקריב קרבן ויצאו שרופים, לכן נאמר אמרתי להוללים אל תהולו (תהלים ע"ה) ע"כ במדרש. {{הערה| הגה"ה וכמו שמצינו ברבינו הקדוש שהיה נותן ממון הרבה לבר קפרא שלא יגרום לו שמחה ושחוק, כמו שאמרו יומא דמחיך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא, אמראמרו ליה לבר קפרא לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי דחיטי. בנדרים (דף נ' ע"ב).}}

וכשם שראוי לאדם למעט בצער וביגון כאשר אמרנו כבר, כן ימעט בשמחת עולם, וכן י"מ כי כדי למעט בשמחת העוה"ז תקנו חכמים לברך על שינוי היין הטוב והמטיב, במקום שמשנים היינות אין ספק שיש שם שמחה, וכדי למעט השמחה תקנו לנו הטוב והמטיב שהוא ברכת האבל, והיא שתקנו אותה ביבנה על הרוגי ביתר. וע"כ יתחייב האדם להמעיט השמחה בעולם הזה, כאשר אמרנו כבר שלא יהיה לו התפעלות רב לא משמחה ולא מדאגה רק יתן אל לבו עבודת האל, ושיהיה עלעיקר שמחתו עבודתו ומעשה המצות, וכן כל מעשיו בעולם הזה יעשה האדם בשמחה נכונה הראויהראויה ובטוב לבב לא יותר מדאי, כמו שאמר הכתוב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, ([[תהלים צז יא]]). דרך הכתוב לכנות כלל כל הטובות שבעולם והשמחות בלשון אור, ואין הכוונה אור ממש אלא שלוה והשקט וכבוד ובריאות וחדוה. מלשון ליהודים היתה אורה ושמחה ([[אסתר ח טז]]). קומי אורי כי בא אורך ([[ישעיה ס א]]). כי אתה תאיר נרי ([[תהלים יח כט]]). הכל כלל טובו ושמחת העולם. {{הערה| הגה"ה, יש מפרשים כי לזאת כוונה התרההתורה במה שכתוב בחג הסוכות, והיית אך שמח ([[דברים טז טו]]). בלשון מיעוט, כי מפני ששמח כבר בחג השבועות שהוא זמן קצירהקציר, ובחג הסוכות תגדל שמחתו יותר ויותר שהוא זמן האסיף, לאסוף תבואתו ושמנו ויינו ושאר פירותיו, על כן יאמר כי בזמן ששמחתו גדולה יותר ימעט אותה ויחזירה לדרך המיצוע וזה והיית אך שמח, ש'מחתינו מ'תן תורתינו ח'ירותינו ר"ת שמחשמ"ח, כלומר באלו הימים יהיה האדם שמח. קבלתי מא"א מהרר"ש זצ'ל, שבמ"ש.}}

וכן תמצא בהפך שהכתובים קורין כלל כל הרעות והדאגות חושך, כמו שמצינו באיוב שאמר היום ההוא יהי חושך ([[איוב ג ד]]). עד שתמצא במי שנותן עצה שאינה הגונה שקראו הכתוב מחשיך, הוא שכתוב מי זה מחשיך עצה במילין ([[איוב לח ב]]). ויתבאר מזה שהעצה ההגונה היא אורה, ושאינה הגונה היא החושך, לפי שהחושך כלל הרעות והאור כלל הטובות, הוא שכתוב יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע ([[ישעיה מה ז]]). העמיד השלום במדרגת האור, והעמיד הרע במדרגת החושך, וזהו שאמר בכאן אור זרוע לצדיק. כלומר כל הטובות והשלום לצדיק, שהרי רוב הצרות הבאות על האדם הוא בעצמו סיבה להם והוא הגורם להביאם עליו, זהוזה מצד החטא ובוודאי הכל מאתו ית' בהשגחה מכוונת ומאתו ית' הרע והטוב הכל במשפט, ומאחר שהוא כן מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, ([[איכה ג לט]]). פירוש: על חטאיו ודאי יש לו להתאונן, כי הן הם סיבת צרותיו, ועל כן הצדיק הגמור שלא חטא הוא בתכלית השמירה וההשגחה וראי הוא להיות כולל כל הטובות העולם, שקראו אור זרוע לפי שהוא הדבק בשם ית', כן השגחת האל ית' דבקה בצדיק, ואמר לצדיק לשון יחיד רמז למה שאמרו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר וצדיק יסוד עולם ([[משלי י כה]]). וכן הכתוב אומר רגלי חסידיו ישמור, ([[שמואל א ב ט]]). חסידו כתיב. ולישרי לב שמחה, אחר שהזכיר עניין הצדיק הנשמר מן המקיםהמקרים לרוב מעלתו וזכותו, כי ישרי לב הם המדברים היושר והחושבים אותו בלבם, ושאין מעלותם גדולה כל כך כמעלת הצדיקים שיהיו נשמרים מן המקרים כשיבאו עליהם מקרים אינם בועטים בהם ולא קצי' ביסורין, אלא מצדיקים עליהם את הדין ומקבלים אותם בשמחה, לפי שהם היודעים שהם מזבח כפרה להם וניתן להם לטובה, ובמדרש תניא גם בפרק קמא דברכות (דף ה') ר' שמעון בן יוחאי אומר שלושה מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל ולא נתנם אלא על ידי יסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא.