עין איה על ברכות א לא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|א|ל|לא|לב}}

 

שלמות האדם ומעשים טובים שני ראשים עקרים, והמה ההרגש והשכל, [הכשרת] השכל ולהשלימו אחת [היא] תורת השי"ת המחכמת פתי שבידה סגולה זאת. ולהכשיר את ההרגש להשלימו בציורים קרושים ע"ז נבנתה עבודת התפילה. על כן חד אמר דאם היסורין מבטלין מהתורה, א"כ הריהם מונעים השלמת השכל, איך יתכן להיותם יסורין של אהבה, שגדרן הוא לרומם את האדם יותר מכפי ערך תכונתו, ואם היתה זאת תכלית אלה היסורין, הלא יותר טוב מבלעדם השלים אח החק האפשרי לו כפי תכונתו ע"י התורה. וחד אמר כי לפעמים תכלית היסורין להכשיר את ההרגש במעלה יותר עליונה, ע"כ אינם יסורין של אהבה כי אם כשאין בהם ביטול תפילה, דאי לאו הכי הרי הוא מפסיד על ידם השלמת ההרגש בקדושה שבא ע"י התפילה. אך רחב"א אמר דאידי ואידי יסורין של אהבה הן, דלפעמים מועילים היסורין להכשיר כ"כ את האדם באופן נעלה, עד שאפי' אם היה עמל בזמן ההוא בתורה ובתפילה לא הי' משלים כ"כ את השכל וההרגש, כאותו הערך שמועילים היסורין לכונן טבעו בדרך ישרה. עד שאח"כ ע"י הכנעתו וכח השכלי שמתגבר ע"י חולשת והכנעת החומר, יקנה בזמן מועט שלמות יותר גדול ממה שהיה קונה אם היה עוסק בתורה ובתפילה, עם תכונתו שהיה לו קודם היסורין. והביא ראיה מעבד שע"י מה שאבד שן ועין יצא לחירות ונעשה כל הגוף שלו, אע"פ שתחילה היה אדם בעל שן ועין לא היה יכול לעשות עבור עצמו כל כך כמו עכשיו שהוא חסר שן ועין, מפני שתחילה היה עבד וכל פעולותיו אינם שלו, ועכשיו הוא בן חורין ופעולותיו לעצמו. הכי נמי קודם היסורין היה עבד לתאוות ותכונות שאינם הגונות, אע"פ שהיה עוסק בתורה ובתפילה לא היה פועל עליו כל כך לקרבו לקדושה כמו עכשיו שנכנע ע"י הדכאות של היסורין, ויגדל אח"כ היתרון נגד הפסד הזמן של היסורין [שהיה בהם ביטול] תורה ותפילה.