תכלאל עץ חיים/כח,א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אבי84 (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "ואם התחיל לענות קדוש לא יפסיק כדי לענות אמן יהא שמיה רבה שם. טעם שאומרים הקדיש בלשון תרג..."
 
אבי84 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
טעם שאומרים הקדיש בלשון תרגום, כתב הטור סימן נ"ו וז"ל:
יש אומרים מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה וגם שעל ידי זה הקב"ה נזכר לחרבן הבית וגלות ישראל כדאיתה בפרקא קמא דברכות נוף ג בשעה שישראל עונים אמן יהא שמיה רבה הקב"ה מנענע ראשו ואומר אוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם ומה לו לאב שככה מקלסין לו בניו וריחקם מעל שולחנו וכביכול שיש דאגה לפניו ואם יבינו המלאכים זה יקטרגו עלינו על כן אומרים אותו בלשון שלא יבינו שאינם מכירים ארמי ורבינו יצחק פירש הטעם לפי שהיו רגילים לומר אותו אחר הדרשה כדאיתה בשלהי סוטה דף מט אמאי מקיים עלמא אסדרא דקדושה ואזהאקיא שמיה רבה דאגדתא והיו שם עמי הארץ שאינם מכירין אלא בלשון ארמי שהוא לשונם לכך נוהגים לאמרו בלשון שהכל מבינים בו עכ"ל הטור.
 
והכל בו סימן ז' כתב. מצאנו בהגדה (עי' דברים רבה פ"א) לעתיד לבוא יהיו צדיקים גדולים מן המלאכים ואנו מתפללים בקדיש שימהר הקץ ואם נאמר אותו בלשון הקודש שיבינוהו המלאכים אפשר שיקטרגו עלינו כי ידל כבודם ויגדל כבוד הצדיקים ע"כ .