ביאור:משנה פאה פרק ז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 148:
גפנים שאינן מודלות הרי הן כזיתים (לעיל משנה ב): כיוון שאין משמעות לשורות, חוזרים להתבונן בכל אחת מהן, ומיד בסיום הבציר או המסיק חלה השכחה מכל צדדי הגפן או הזית בבת אחת.
 
דין שכחה בעריס דומה לדין שיבולת בקמה ([[ביאור:משנה_פאה_פרק_ה#משנה ב|פאהלעיל ה ב]]): בשניהם, בעל השדה יכול לקטוף את השיבולת/האשכול שנשכח בלי לשוב לאחור, ולכן לא חל כאן האיסור "לא תשוב לקחתו".
 
מדוע דין שכחה בעריס נזכר כאן ולא בתחילת הפרק, יחד עם שאר דיני שכחה? אולי כי דין זה נלמד מסוף הפסוק העוסק בעוללות - ראו [[ספרי על דברים כד כא]]. המשנה מסודרתעוקבת לפיאחר סדר מדרש ההלכה על הפסוק.}}
}}
 
איזה היא שכחה {{ב|בעריס|בשורת גפנים שבכרם}}?