ביאור:מיכה ה - מעומד

ביאור:כותרת לפרק תנך תרי עשר - מעומד ([[ביאור:מיכה ה|למהדורה המבוארת הרגילה, ללא עימוד}}

המשך נבואת מיכה על אחרית הימים. כאמור, נקטע בידי החלוקה הנוצרית במסגרת אמונתם ש"פרק" זה עוסק במשיחם

... המשך הנבואה על אחרית הימים

{{רן וְאַתָּה, בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה - מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל, וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם!

לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה עד הזמן של הפחד הרעד והכאב כמו אישה יולדת האמור בפיסקאות הקודמות של נבואה זו , וְיֶתֶר אֶחָיו כלומר שאר בני שבט יהודה יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יחזרו להיקרא "ישראל" ולא יהיו עוד שבט נפרד וקטן. וְעָמַד אותו מושל משבט יהודה וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה, בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, וְיָשָׁבוּ כִּי - עַתָּה יִגְדַּל יצליח להרחיב את שלטונו עַד אַפְסֵי פינות, קצוות אָרֶץ. וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם:

אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ? וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ?

וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם! וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר - בַּחֶרֶב! וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד - בִּפְתָחֶיהָ! וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר המושל מיהודה יציל באמצעות מינויים אלו את ארצו מידי אשור, כִּי כאשר יָבוֹא אשור בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ. {ס}

וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים - כְּטַל מֵאֵת יְהוָה! - כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב! ...אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ מים המגיעים מעצמם לכל מקום, ללא שאיש הביא אותם בתעלות או בדליים. משחק מלים עם מקווה מים וְלֹא יְיַחֵל כביכול המים מתפללים וחלים (רועדים) לפני האדם כשמבקשים ממנו להביאם. אולי הביטויים יקוה וייחל הם משחק מלים של היפוך לגבי תפילות האדם שאינם נדרשים יותר לִבְנֵי אָדָם.

וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים - כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר! כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן! אֲשֶׁר אִם עָבַר? וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל! תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ, וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ!! {פ}

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא בהמשך לתחילת נבואת אחרית הימים, נְאֻם יְהוָה: וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ, וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ, וְהָרַסְתִּי כָּל מִבְצָרֶיךָ. וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים פולחן באמצעות עשן, ריח וסמים מִיָּדֶךָ, וּמְעוֹנְנִים מתבוננים בצורות העננים ומנבאים את העתיד לֹא יִהְיוּ לָךְ. וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ עצי ברוש פולחניים, שהיו עוטפים בעבותות (חבלים) צבעוניים מִקִּרְבֶּךָ, וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ. וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת הַגּוֹיִם אולי לשון סגינהור ולמעשה תיאר את הפגיעה בארץ יהודה, שבסופו של דבר יועיל להם, אֲשֶׁר לֹא - שָׁמֵעוּ. {ס} }}