הספד משה דיין לרועי רוטברג: הבדלים בין גרסאות בדף

אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים מסביב ומצפים לרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזירת דורנו: להיות נכונים וחמושים,חזקים ונוקשים,או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו.

 

 

רועי רוטברג, הנער הבלונדיני הצנום, אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה להיות חומה לנו; רועי – האור שבליבו עיוור את עיניו, ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו.