ביאור:משלי כד ז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ צמצום קישור |
Erel Segal (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 31:
=== משל ונמשל / ע"פ גליה ===
3. אפשר לדרוש '''ראמות''' כמו
ה'''שער''' מסמל את שערי הנפש - האויל רוצה לעסוק בתורה רק בעולמות '''רמים''', גבוהים ומרוחקים; הוא אינו מעוניין להוריד את הלימוד למטה ולהכניס אותו '''בשערי''' הנפש שלו, כי הוא חושש שיגלה שם '''רֶשע''' שצריך לתקן; הוא טוען שמדובר '''בהשערות''' שאינן מבוססות. תפקידו של המנהיג, היושב בשער, הוא לעורר כל אחד ואחד, גם את הרשע הגדול ביותר, לפתוח את שערי הנפש שלו, לעשות עבודה עצמית ולגלות את '''העושר''' הטמון בתוכו {{קטן|(ע"פ גליה)}}.
שורה 47:
=== להילחם בחכמה ===
'''השער''' הוא גם [[ביאור:שער = מקום המשפט|משל למלחמה]]. הפסוקים הקודמים עסקו בחשיבותה של החכמה בניהול מלחמות, {{צמ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ; כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי כד ה}}*; האויל, שאינו רוצה לעסוק בחכמה, לא יכול גם להשתתף בניהול המלחמה - '''בשער לא יפתח פיהו'''; גם במלחמה עם אויבים חיצוניים, וגם במלחמה עם אויבי הנפש.
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב[http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-07.html אתר הניווט בתנך].
}}
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ו|ז|כד ח|הבהרה=לא}}
|