צרי היגון: הבדלים בין גרסאות בדף

ואמר הפילוסוף ההפסד הוא טוב בקצת העניינים ושלא נראה קצת הדברים טוב משנראה ולפעמים יתאו האדם דבר וחושב שהוא טוב והוא רע ויתאו שיסור ממנו דבר חושב שהוא רע והוא טוב, וכל זה מפני שאינו יודע אמיתת הדברים כמו שביארנו, ומן החיוב שלא נמאס הדבר שאינו רע, אבל צריך שנמאס דבר הרע באמת כי אם יתחזק זאת בלבבינו יהיה לנו תועלת גדול להסיר מאתנו הדאגות ותאוות המותרות ולשמוח בחלקינו ולקבל בשמחה גזירת הבורא ית' עלינו הן נראה לנו טב או ביש. {{הערה| הגה"ה, ולא כתאוות בני אם בחריצותם המתעסקים כל ימיהם לאסוף ולכנוס ולהעשיר ולא יראה טוב בעמלם עליהם נאמר כל ימי עני רעים והשמח בחלקו הוא עשיר כל ימיו ועליו נאמר וטוב לב משתה תמיד כדגרסינן פרק במה מדליקין דף כ"ה ת"ר איזהו עשיר כל מי שיש לו נחת רוח גדול מהשמח בחלקו כמו ששנינו בפ"ד מפרקי אבות איזהו עשיר השמח בחלקו. שבמ"ש.}} כי אין אחנו בקיאים בבדיקת הראיי' להבין איזה טוב ואיזה הוא רע. {{הערה| הגה"ה, ולא כתאוות בני אם בחריצותם המתעסקים כל ימיהם לאסוף ולכנוס ולהעשיר ולא יראה טוב בעמלם עליהם נאמר כל ימי עני רעים והשמח בחלקו הוא עשיר כל ימיו ועליו נאמר וטוב לב משתה תמיד כדגרסינן פרק במה מדליקין דף כ"ה ת"ר איזהו עשיר כל מי שיש לו נחת רוח גדול מהשמח בחלקו כמו ששנינו בפ"ד מפרקי אבות איזהו עשיר השמח בחלקו. שבמ"ש.}} ואנחנו לא נחשוב שיש דבר רע יותר מהמות והמות אינו רע אבל פחד המות הוא רע ואמנם המות הוא שלימות טבעינו ואם לא היה מות לא היה אדם כי גדר האדם חי מדבר מת ולולי המות לא היה האדם, א"כ אינו רע שיהיה מה שהוא בטבע, וא"כ הרע אם לא היה המות ועל זה רמז רבי מאיר באומרו והנה טוב זה מות. {{הערה| הגה"ה, אמר רב הונא הנה טוב מאוד זו מידת הטוב והנה טוב מאוד זו מידת יסורין, וכי מידת יסורין טובה מאוד אתמהא, אלא שעל ידם הבריות באין לחיי הע"ה וכן שלמה ע"ה אומר ודרך חיים תוכחת מוסר אמרת צא וראה איזה דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא הוי אומר זו מידת יסורין, במדרש רבתי פ"ט גם בפרק חלק דף קז, שבמ"ש.}} ואם הדבר שחושבים בני אדם שהוא רע מכל שאר הדברים אינו רע כ"ש שכל מה שהוא תחתיו מן התלאות והפגעים והמקרים שאינו רע וא"כ המות נחשוב אותו רע להעתקתו מן החיים, ודמיון זה כי המזון אשר הוא נכבד לו היה בעל שכל וירצו להשימו בהאצטומכ' ומשם לשאר אברים היה דואג ומצער על זה וע"פ שהוא נעתק משם להגיע אל שלימות צורת' ואחר שהיה במבושיו ונהפך לזרע לו רצו להעתיקו אל רחם האשה שהוא מקום רחב מהמקום שהוא יוצא משם ידאג על זה דאגה גדולה ולו אם יאמרו אליו אחרי שהי' ברחם יחזירהו אל המבושים היה דואג על זה כפליים מדאגתו הראשונה בזכרו המקום הצר שהיה יושב בו וריחקו משלימות הצורה האנושית. {{הערה| הגה"ה, כל מי ההוה על האדם המשנה אותו מן הדבר המורגל לו מצער אותו אף אם יהיה השנוי ההוא טבעי אליו ולטובתו כשלא יספיק לשעת הטוב ההוא כי הנער בצאתו מרחם אמו הוא יוצא מן הכח אל הפועל ולמציאות יותר נכבד ויותר חשוב מן הראשון לראות את האור ולהשיג המוחשים ולקנות המושכלות בשכל ואעפ"כ הוא בוכה, לפי שאין בו כח לשער בטוב ההוא וכן כשיגדל ויפסקו ממנו מזון החלב יבכה אע"פ שיעתק לקבלת מזונות יותר טובים נאותים ומועילים למזגו ויצטער לפי שהוא משתנה ממה שהורגל וכן האדם שהתמיד לשבת בחושך זמן רב ויצא פתאום לאור יקשה עליו ויצטער באור עד שיודרג ויורגל בו מעט מעט וכן ביום המות אף אם ישתנה האדם למציאות יותר נכבד ויותר מעולה ולזוהר בלתי מפסיק שאי אפשר לשכל האדם לשער בהיותו שקוע בחומר הנה הוא מצטער במות צער נפלא לא להיות נעתק מן המציאות אל ההעדר כמו שיחשבו האומרים שאין מציאות לשכל האנושי בזולת הגוף אמנם לפי שהועתק מן המורגל וקשה על האדם עד שיודרג ויורגל מעט מעט במה שלא הורגל וכו', כן הוא בעיקרים מ"ד פרק ל"ב. שבמ"ש.}} וכמו כן באשר ירצו להעתיקו מרחם אמו לאויר העולם הזה דואג וכואב על זה כאב גדול גם כי אחר יצא לאויר העום אילו יאמרו לו שוב אל הרחם והיה מולך בכל העולם היה נותן הכל למען לא ישוב אל הרחם, וכן האדם בזה העולם אשר אחנו בו יפחד ויירא מפרידתו וידאג עליו ואחר שיגיע אל עולם השכל שאין בו תלאות המורגשות והקניינים המורגשים אשר הם מקור כל הדאגות לו יאמרו לו תשוב אל הועלם שהיית בו היה חרדתו על זה כפליים מחרדת אם יאמרו לו תשוב מאויר העולם אל הרחם.

כי כבר נודע במופת אמיתי כי כדור הארץ אצל הגלגל כנקודה ואם יעריך אדם זאת הנקודה לגלגל לא ימצא לה רוחב ולא שיעור לקטנותה ועוד הארץ שהיא כנקודה, הרביעית ממנה או הוא הנושב והשאר חרב ובזה המיושב כמה נהרות ימים ומדברות, ובעת שיערוך האדם החלק הנושב מזה החלק כמעט לא יצא לחלוק השיעור אצל מה שהאאשהוא חרב ממנו וכ"ש כשיעריך גוף השמש אל הארץ כי כבר התבאר אצל החכמים במופת אמיתי שהשמש גדול מן הארץ קס"ו פעמים וכ"ש כשיערוך השמש אצל הגלגל שהוא תקוע בו. וכ"ש שיערוך זה הגלגל אל הגלגל שלמעלה ממנו או לגלגל האחרון המניע כל הגלגלים התנועה היומית. וכשיחקור האדם כל זה יתבאר כי הארץ וכל יושביה לאפס ותוהו נחשב' לנגד שאר הנמצאות וכ"ש גוף האדם השוכן בתי חומר אשר בעפר יסודו שאין לו ערך כלל לנגד' ואיך יטעה האדם טעות גדול מאוד שלא ישכיל ערך עצמו וחושב בלבו שהוא ראוי והגון לכל טוב ולא יקרהו מקרה ופגע ובזיון ויתן לו האל כל עת וזמן כל שאלתו ומה שיעלה על לבו ושלא יפול מכל דרכיו ומחשבותיו דבר ארצה. ואם יקרהו להפך ממה שיחשוב שראוי אליו יצעוק ויתרעם על האל ית' ואומר כי כל מה שיקרה לו הוא עוול וחמס שלא כדין או יגזור שהכל מקרה כמו שאמר שלמה ע"ה אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו, ולא השכיל זה החסר ערך עצמו ושפלותו.