סמ"ג עשה קמה: הבדלים בין גרסאות בדף

עוד שנינו שם [דף י״ב] אין פודים לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא במי שנאמר בשה. בד״א בפחות משויו של פטר חמור אבל בשויו פודהו בכל דבר כמו שאומר שם [בדף י״א] שלא יהא פדיונו חמור מן ההקדש שלא אמרה תורה להחמיר עליו אלא להקל עליו, [שם] רב נחמיה בריה דרב יוסף פריק ליה בשלקי בשויו פי׳ עשבים שלוקים. אמר רב נחמן [שם] הלכה כדברי חכמים שדורשים שם [בד״י] תפדה מיד שאינו צריך שלשים יום תפדה בכל שהו וכמה אמר רב יוסף אפי׳ פטרוזא בר זוזא כלומר יכול לפדותו אפילו בשה כחוש שאינו שוה אלא דינר ומ״מ אע״פ שמן התורה יכול לפדותו בכל שהו תקנו חכמים שיהא השה שוה שקל בינונית כדאי בבכורות [דף י״א] ר׳ יהודא נשיאה הוה ליה פטר חמור שדריה לקמיה דרבי טרפון אמר כמה בעינא למיתב לכהן אמר ליה הרי אמרו עין יפה בסלע עין רעה בשקל שהוא חצי סלע בינוני ברגיא ואמר רב [שם] הילכתא ברגיא וכמה רגיא שלשה זוזים דרגיל להכא ורגיל להכא. [בקידושין דף ל״ז]

[בקידושין דף ל״ז] פטר חמור נוהג בין בארץ בין בח״ל שהרי מצות חובת הגוף היא ותנן [שם דף ל״ו] כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בח״ל. בשעת פדיונו מברך שתים, על פדיון פטר חמור ושהחיינו כבכור אדם, שהרי הוקשו יחד כאשר יתבאר בסמוך. שנינו במסכת בכורות [דף ד׳] הכהנים והלוים פטורין והטעם מפרש בגמרא [שם] דכתיב אך פדה תפדה את בכור אדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, כל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה. והני כהנים ולויים הואיל ואינם בבכור אדם מק״ו שפטרו את ישראל במדבר אינם בבכור בהמה טמאה.