תקנות בתי המשפט (גישור): הבדלים בין גרסאות בדף

 

{{ח:פתיח-התחלה}}

{{ח:סוגר}}

{{ח:מפריד}}

{{ח:מפריד}}

 

{{ח:ת}} בתקנות אלה –

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישור“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג לחוק}};

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור.

 

{{ח:סעיף|2|מהות הגישור|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:ת}} גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

 

{{ח:תת|(א)}} הצעת בית משפט לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.

{{ח:תת|(ד)}} לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, רשאי בית המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת המגשרים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מינוי מגשר)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (מינוי מגשר), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:תת|(ה)}} הסכים המגשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית המשפט את כתב הסכמתו.

{{ח:תת|(ו)}} אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

 

{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”סכסוך“ – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.

 

 

 

{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.

 

{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל־פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

 

{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

 

{{ח:ת}} בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור.

 

{{ח:ת}} בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק־דין.

 

{{ח:ת}} בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר גישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המגשר, וכי בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 6|לסעיף 6}} להסכם זה אין המגשר אחראי לתוצאת הגישור.

 

{{ח:ת}} המגשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.

 

{{ח:ת}} המגשר מצהיר כי הוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם.

 

{{ח:ת}} המגשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.

 

{{ח:ת}} הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור מחייבת את בעלי הדין.

 

{{ח:ת}} המגשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.

 

{{ח:ת}} הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:

{{ח:תת|(א)}} המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה;

{{ח:תת|(ד)}} המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה.

 

{{ח:ת}} המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.