|
ר' הונא ור' ירמיה בש"ר חייא בר אבא, כת' אותי עזבו ותורתי לא שמרו (ירמיהו טז יא), שמא תורתי שמרו, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שאלו אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה, השאור שבה היה מחזירן אצלי. רב הונא אמ' למוד תורה אעפ"י שלא לשמה, שמתוך שאתה למד שלא לשמה, מכיון שאת מתעסק בה את חוזר ועושה אתה לשמה.
א"ר יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומר אוי להן לבריות מעלבונה של תורה.
א"ר אבא בר כהנא, לא עמדו פילוסופים באומות העולם, כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. נכנסו או"ה אצל אבנימוס הגרדי, אמרו לו יכולין אנו להזדווג לאומה הזאת, אמר להם לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן, אם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולין להזדווג להון, ואם לאו אתם יכולין להזדווג להם שכן הבטיחן אביהם, הקול קול יעקב (בראשית כז כב) כל זמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אין הידים ידי עשו,
ושמואל אמר וצבא תנתן על התמיד בפשע (דניאל ח יב), בפשעה של תורה כל זמן שישראל משליכין דברי תורה בארץ מלכות הרשעה גוזרת ומצלחת, ומה טעם ותשלך אמת ארצה וגו' ועשתה והצליחה (שם דניאל ח), ואין אמת אלא תורה, כד"א אמת קנה ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה (משלי כג כג).
א"ר יהודה בן פזי זנח ישראל טוב אויב ירדפו (הושע ח ג) ואין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד ב). וכה"א לכן כאכל קש לשון אש וגו' (ישעיה ה כד) וכי יש קש אוכל אש, והלא דרכה של אש לאכול הקש, ואת אומר לכן כאכול קש לשון אש (ישעיהו ה'), אלא זה ביתו של עשו הרשע שהוא כקש, דכתיב ובית עשו לקש (עובדיה א יח) לשון אש, זה ביתו של יעקב שהוא משול כאש, דכתיב והיה בית יעקב אש (שם) וחשש להבה ירפה (ישעיה שם), זה ביתו של יוסף שהוא משול כלהבה, דכתיב ובית יוסף להבה (עובדיה שם), שרשם כמק יהיה (ישעיה ה כד) אלו האבות שהן שרשיהן של ישראל. ופרחם כאבק יעלה (שם), אלו השבטים שהן פרחיהן של ישראל. מפני מה, כי מאסו את תורת ה' צבאות (שם). א"ר יודן כי מאסו את תורת ה' צבאות (שם), זה תורה שבכתב, ואת אמרת קדוש ישראל נאצו (שם) זו תורה שבעל פה.
|
