ספר המצוות עשה פט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''היא שצוה''' הכהנים לאכול בשר קדשים''', כלומר החטאת והאשם שהם קדשי הקדשים., והוא אמרו {{פסוק|ואכלו אותם אשר כפר בהם|שמות|כט|לג}}.

ולשון ספרי: מניןמניין שאכילת קדשים כפרה,? תלמוד לומר {{פסוק|ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה,|ויקרא|י|יז}}. כיצד? כהנים אוכלים ובעלים מתכפרין. ומתנאי מצוה זו שהיא האכילה שהיא מצוה אמנם תהיה ליום ולילה עד חצות ואחר כך תאסרתיאסר אכילת החטאת ההיא או האשם, אמנם תהיה אכילת מצוה בזמן המוגבל. ומבואר הוא שמצוה זו מיוחדת בזכרי כהונה ואין נשים חייבות בה, כי קדשי הקדשים שבא בהם הכתוב לא תאכלנה הנשים.

אמנם שאר קדשים כלומר קדשים קלים הנה הם יאכלו לשני ימים ולילה אחד, זולתי תודה ואיל נזיר שהם ליום ולילה עד חצות, ואע"פ שהם קדשים קלים ותאכלנה הנשים גם כן אלו הקדשים קלים ואכילתם גם כן נגררת אחר המצוה, וכן גם כן תרומה הנה אכילתה נגררת אחר המצוה. אבל אין אכילת הקדשים קלים ותרומה כאכילת בשר חטאת ואשם. כי אכילת הבשר הזה מן החטאת ומן האשם בם תשלם כפרת המתכפר כמו שבארנו ובא לשון הצוויהציווי באכילתם מה שלא בא בקדשים קלים ותרומה ולפיכך הוא נגרר אחר המצוה והאוכל אותם עושה מצוה.

ולשון ספרי: עבודת מתנה אתן את כהונתכם, לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש במקדש. מה עבודת מקדש מקדש ידיו ואח"כ אוכל, אף אכילת קדשים מקדש ידיו ואח"כ אוכל.

<noinclude>{{קיצור דרך|rmbm/ase89}}</noinclude>