ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/קלד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מצוה בספר החינוך|קלג|קלד|קלה||לאכול את שיירי המנחות}}<קטע התחלה=חינוך/>
 
'''שנצטוו''' הכהנים לאכול שיירי מנחות,. כלומר, אחר שהפרישו ממנה מה שהיו מקטירין במזבח, שיאכלו הם כל השאר, שנאמר (ויקרא ו ט) {{פסוק|והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל וכו'|ויקרא|ו|ט}}. ולשון ספרא {{ממספרא|מלבי"ם|צו|פרקפרשה ב|מ"ט|}}: {{פסוק|מצות תאכל.}} מצוה,; {{פסוק|יבמה יבא עליה ([[|דברים |כה |ה]]),}} מצוה,. כלומר, ששניהם מצות עשה, לא רשות.
 
'''משרשי''' מצוה זו. כתבנו למעלה ({{מקור|ספר החינוך קב|מצוה קב)}} במצותבמצוות {{צ|ואכלו אתם אשר כפר בהם}} בואתה תצוה שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי השם יתברך בעצמם ולא שיתנוהו לפחותים לאכלם, וכו' כמו שכתוב שם.
 
'''מדיני''' המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה ([[{{הפניה-גמ1|מנחות |עב |ב]])}} שכל המנחות הקרבות לגבי המזבח נקמצות, ומקטירין הקמץ כלוכולו על גבי המזבח, והשאר נאכל לכהנים, חוץ ממנחת זכרי כהנהכהונה שאינה נקמצת, שנאמר ([[ויקרא ו טז]]) {{פסוק|וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל|ויקרא|ו|טז}}. נמצא שמנחת חנוךחינוך וחבתיןוחביתין, וכהן שהביא מנחת חוטא ומנחת נדבה, נשרפות על גבי המזבח ולא נקמצות. הכוהנת ([[{{הפניה-גמ1|סוטה |כג |א]])}} מנחתה נקמצת ושיריהושייריה נאכלין, דכהן דוקאדווקא אמרינן ולא כהנת. ויתר פרטיה מבאריםמבוארים במנחות [ה' מעשה הקרבנות פ"י] .
 
'''ונוהגת''' בזמן הבית בזכרי כהנהכהונה. שנאמר (שם יא) {{פסוק|כל זכר בבני אהרן יאכלנה|ויקרא|ו|יא}}. עבר ולא אכלה, בטלביטל עשה זה. <קטע סוף=חינוך/>
<noinclude>
==קישורים==