ביאור:לכו נרננה - המזמור של דורנו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
מזמור צ"ה מתאר את תחילת תהליך הגאולה על ידי קבוץ הגליות, כפי שכתב שם הספורנו (בהקדמתו למזמור), ובו צריך עדיין להזהיר את עם ישראל "אל תקשו לבבכם כמריבה". לעומת זאת מזמור ק' מתאר את סופו של התהליך שקוראים לכל האנושות להודות ולהלל לה' ולעבדו בשמחה. כמו שכתוב לפני כן (פרק צח,ג) "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו - הריעו לה' כל הארץ".
== קבלת שבת ==
[[קובץ:ציון הרמק2.JPG|ממוזער||תקנת אמירת לכו נרננה מיוחסת לרמ"ק]]
עד לפני כחמש מאות שנה, לא היה בכלל סדר קבלת שבת, התפילה היתה מתחילה כמו ביום חול בברכו את ה' המבורך, רק בתקופת המקובלים החלו בסדר קבלת שבת.
שורה 32 ⟵ 34:
הרב אלחנן סמט מציע כוון נוסף: חז"ל תיקנו אמירת 'הלל שבכל יום' – ששת מזמורי התהילה החותמים את ספר תהילים, והם [[פסוקי דזמרה]] (קמ"ה–ק"נ). עוד תיקנו [[הלל]] לימים טובים ולחנוכה – הם ששת מזמורי התהילה המכונים 'הלל המצרי' (קי"ג–קי"ח). גם שבת ראויה לאמירת פרקי הלל המיוחדים לה, והנה נמצאת בספר תהילים חטיבה נוספת של שישה פרקי הלל (שהיא אחידה מבחינות אחדות עוד יותר משתי קבוצות פרקי ההלל האחרות). אותן אמצו מקובלי צפת לכבוד השבת{{הערה|אתר ישיבת הר עציון}}.
=== מזמור לתודה ===
[[קובץ:מגנט מזמור לתודה.pdf|ממוזער|שלט האומר שמזמור לתודה נחשב כקרבן תודה.]]
בקהילות הספרדים שאימצו את המנהג הזה, נוהגים לומר את כל ששת המזמורים צ"ה–ק', כולל 'מזמור לתודה'. ובראש כל מזמור מבין השישה נאמר שהוא כנגד יום חול אחד מימות השבוע. מזמור לתודה הוא כנגד היום השישי, ואילו מזמור כ"ט "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא כנגד יום השבת. לעומת זאת מנהגם של האשכנזים ב'קבלת שבת' הוא לקרוא את מזמורים צ"ה–צ"ט, בלא מזמור לתודה, ואח"כ מזמור כ"ט "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים".
טעם מנהגים אלו תלוי בנושא האם אמירת מזמור לתודה נחשבת כהקרבת קרבן תודה, ואין מקריבים קרבן תודה בשבת, או שאין אמירתו נחשבת כהקרבת קרבן{{הערה|ספר פני שבת נקבלה עמ' 241}}.
| |||