ביאור:שמות כד י: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
אין תקציר עריכה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|שמות|כד|כד ט|י|כד יא|קטגוריההבהרה=1כן|}}
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{סיכום על פסוק|שמות|כד|כד ט|י|כד יא|קטגוריה=1}}
 
= לבנת הספיר =
ראו [[ביאור:שמות כד יא|פסוק יא]]
 
 
{{צמ|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר|שמות כד י}}
 
'''ויראו את אלהי ישראל''' - במראה הנבואה, כמו ב {{צמ|רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ|מלכים א כב יט}}וב {{צמ|רָאִיתִי אֶת ד' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ|עמוס ט א}}{{קטן|קטן= (אבן עזרא,|}} {{קטן|קטן= [[:קטע:רמב"ן על שמות כד י|רמב"ן]] )|}} .
 
===מהי '''לבנת הספיר'''? ומדוע היא תחת רגליו של אלהי ישראל?!===
 
1. '''לִבְנַת''' - מלשון לְבֵנָה ששמים בבניין. {{צפ|תוכן='''כמעשה לבנת הספיר''' - היא היתה לפניו בשעת השעבוד, לזכור צרתן של ישראל, שהיו משועבדים במעשה לבנים}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על שמות כד י|רש"י]] , ע"פ בבלי סוטה י, וכן תרגום יונתן)|}} .  הלבנה מסמלת את עבדות בני-ישראל במצרים, {{צמ|וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר ''' וּבִלְבֵנִים''' וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ|שמות א יד}}. כשבני-ישראל עבדו בפרך במצרים, הם חשבו אולי שה' שכח אותם, שלא אכפת לו מהם.    עכשיו, במעמד כריתת הברית בין ה' לישראל, חשוב לה' להראות להם שמעולם לא שכח ולעולם לא ישכח - הלבנה המסמלת את השיעבוד שלהם נמצאת תמיד לידו, כביכול מונחת על הארץ ליד רגלי כיסא מלכותו.
 
2. '''לִבְנַת''' - מלשון לָבָן, צבע בהיר מאד, {{צפ|תוכן=עֶצֶם נֶעְדָּר כָּל הַצּוּרות הַשִּׂכְלִיּות וּמוּכָן לְקַבְּלָם, כְּמו '''הַסַּפִּיר הַלָּבָן''' הַנֶּעְדָּר מִכָּל הַמַּרְאות. וְהוּא עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱנושִׁית הַשִּׂכְלִית, הַנֶּעְדֶּרֶת מִכָּל מַדָּע וּמוּכֶנֶת לְקַבְּלָם בְּעִיּוּן בְּחִירִיִּי}} {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=2&amp;perek=24&amp;mefaresh=sforno ספורנו] )|}} .  הספיר הלבן-שקוף מסמל את נפש האדם, שהיא בלידתו של האדם כמו "לוח חלק" המוכן לקבל כל דעה וכל נטיה לפי בחירתו החופשית של האדם.  {{צפ|תוכן=וְרָאוּ שֶׁזֶּה הָעֶצֶם הוּא נִבְדָּל מִן הַחמֶר הָאֱנושִׁי '''וְטָהור''' מִמֶּנּוּ, כְּמו '''שֶׁעֶצֶם הַשָּׁמַיִם'''... טָהור וְנָקִי}}.   עכשיו, במעמד קבלת התורה, חשוב לה' להראות לבני-ישראל שיש להם בחירה חופשית - הנפש שלהם היא שקופה וצלולה כמו ספיר, טהורה ונקיה כמו השמים. גם אם האתגר שמציבה התורה נראה קשה - הוא תמיד אפשרי.
 
{{צפ|תוכן='''וְתַחַת רַגְלָיו''' - בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא שֵׁפֶל הַכּל, כְּאָמְרו}}, {{צמ|כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי '''וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי''', אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי?|ישעיהו סו א}}( [[Tnk1/nvia/yjayhu/yj-66-0205|פירוט]] ).
 
==הקבלות==
 
במראה המרכבה של יחזקאל נאמר, {{צמ|וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל '''הָרָקִיעַ''' אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים '''כְּאֶבֶן סַפִּיר''', כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם|יחזקאל י א}}:
 
::*בפסוקנו '''לבנת''' ספיר ושם '''אבן''' ספיר;
::*בפסוקנו '''השמים''' ושם '''הרקיע'''.
 
 
 
==מקורות ופירושים נוספים==
 
[[Tnk1/tora/jmot/jm-24-0911|המחזה על הר סיני / אברהם מדי]]
 
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לבנת הספיר|ביאור:לבנת הספיר}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-24-10.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2019-04-25.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-24-10.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/tora/jmot/jm-24-10}}
 
</noinclude>