ביאור:אהבת ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:אתחלתא דגאולה.pdf|ממוזער|תמונה של שער הספר [https://drive.google.com/open?id=1jV0cYN0Q-c4c_YjmbJ6rWs-USUY_ambH לכו נרננה] בו מובאים שירי אהבה לארץ ישראל.|טקסט=]]
 
[[קובץ:עליה לארץ.png|ממוזער|מכתב משנת תרצ"ד בעל תגלית מעניינת, על תוכניתו של [[w:יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ]] מחב"ד, [http://chabadpedia.co.il/index.php/ביקור_הרבי_הריי%22צ_בארץ_הקודש לבקר בשנית בארץ ישראל], ועל האפשרות שיצטרפו אליו חתניו רבי שמריה גור אריה ו[[w:מנחם מנדל שניאורסון|רבי מנחם מנדל שניאורסון]] לימים האדמו"ר מליובאוויטש.]]
אחד מהערכים המקודשים של העם היהודי במשך כל הדורות היה '''אהבה ל[[ארץ ישראל]]'''. גם כשאין מקיימים [[מצוה:ליישב את ארץ ישראל|מצוות יישוב ארץ ישראל]] בפועל, יש לפחות מצווה לחבבה, וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל. זכותנו להיגאל תלויה בקיום מצווה זו, המהווה תיקון לחטא המרגלים, עליו נאמר "וימאסו בארץ חמדה" {{ממ|תהלים|קו|כד}}.
שורה 21:
* בספר תהילים {{ממ|תהלים|קב|טו}} נאמר: {{צ|'''כִּי רָצוּ''' עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ}}. מפסוק זה למד בעל [[ספר חרדים|ספר החרדים]] {{צ|שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו}}{{הערה|מצוות התלויות בארץ - פרק ב}}.
* בתורה מצאנו עונש גדול מאוד בחטא המרגלים על הוצאת דיבה על ארץ ישראל. בספר באר מרים כתב: {{צ|מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את ארץ ישראל, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע}}{{הערה|ר' [[w:דוד יצחק מן|דוד מן]], באר מרים חלק ב עמוד צ"ב}}.
* התורה משבחת ומחבבת בעיני עם ישראל את ארץ ישראל, כמו שכתוב:
{{צת|דברים|ח|ז|י}}.
המשמעות הפשוטה העולה מהפסוקים, היא שהתורה מחנכת את ישראל לאהוב את ארץ ישראל ומתוך כך להודות לה' עליה{{הערה|הרב [[w:אליעזר מלמד|אליעזר מלמד]], [[w:פניני הלכה|פניני הלכה]] – העם והארץ [https://ph.yhb.org.il/06-03-10/ עמוד 60]}}.
 
== גדרה מהותה ומעלתה ==
שורה 27 ⟵ 29:
ל'''אהבת ארץ ישראל''' נועד מקום מיוחד, היא מצווה בפני עצמה. גם כשאין מקיימים מצוות ישוב הארץ בפועל יש לפחות מצווה לחבבה וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל<ref>הרב יעקב אריאל, [[מכון התורה והארץ]]. ראה [https://www.toraland.org.il/מאמרים/במעגל-השנה/טו-בשבט/מפרי-הארץ-הטובה/טו-בשבט-יום-חיבת-הארץ/ כאן]</ref>.
 
'''אהבת ארץ ישראל''' היא ענף של מצוות [[אהבת ה']]{{הערה|באר מרים ח"ב עמ' צ"ב, ר' [[דוד יצחק מן|דוד מן]] זצ<nowiki>"</nowiki>ל.}}, שכן האוהב את ה' אוהב את נחלת ה' את ביתו של ה'{{הערה|רמב<nowiki>"</nowiki>ן ויקרא יח כה.}}. וכן האוהב את ה' אוהב את מה שהקב''ה אוהב, ומצאנו שהקב''ה אוהב את ארץ ישראל, כמו שאמרו "אמר הקב"ה חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל למה שאני תרתי אותה וכה"א (יחזקאל כ) ביום ההוא נשאתי ידי עליהם ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות".
 
=== מהותה של האהבה ===
שורה 33 ⟵ 35:
 
=== הגאולה תלויה באהבה ===
בספר תהילים ({{תנ"ךממ|תהיליםתהלים|קו|כד|ללא=ספר}}) מבואר ששורש חטא המרגלים היה בזה שמאסו בארץ, {{ציטוטון|וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ}}. כתב על כך בספר חרדים: {{ציטוטון|'''הגאולה תגיע בתיקון החטא''', שיאהבו את הארץ. כמו שכתוב{{הערה|{{תנ"ךממ|תהילים|קבקו|טו}}כד}} אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה"}}{{הערה|ספר חרדים פרק ב ממצוות לא תעשה התלוים בארץ ישראל}}.
 
כך גם היה, כאשר התעוררה חיבת ציון ועם ישראל עלו במסירות נפש לארץ ישראל במאה הקודמת, זכינו והתחילו להתקיים בנו נבואות הגאולה<ref>חוברת [https://drive.google.com/open?id=1jV0cYN0Q-c4c_YjmbJ6rWs-USUY_ambH לכו נרננה] פרק ז' ישראל עושים תשובה.</ref>.
 
== הלכות ומנהגים ==
=== אהבת הארץ ופירותיה ===
* [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים כתב: {{ציטוטון|גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו}}{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|ה|י}}}}
* [[הרדב"ז]] כתב{{הערה|שו"ת חלק א סימן תקפ}}: אם את אבני הארץ מצווה לאהוב '''ק"ו את פירות ארץ ישראל''' יש מצווה לאהוב, לכן מצווה לחפש תמיד פירות תוצרת ארץ ישראל, ולהימנע עד כמה שאפשר מתוצרת חו"ל.
* גם לבני חול מצווה להדר לברך על יינות ותפוזי א"י, כי גם פירות א"י שיצאו לחו"ל הם בכלל כי רצו עבדיך את פירותיה"{{הערה| עלי תמר שביעית פ"ד, ה"ז}}".
* גדולי ישראל כתבו במשך הדורות מכתבים נלהבים, להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל, על פני אתרוגי חו"ל (קורפ"ו), משום" מצוות חיבת הארץ"{{הערה|ראה מכתבו של ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של נובהרדוק, בעל מחבר ספר 'ערוך השולחן'. ראה כאן}}. "
=== ט"ו בשבט ===
* מצווה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה, "עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ, ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. בפרט בדורנו שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. על כן חובה כפולה מוטלת עלינו להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"{{הערה|הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ}}."
מנהגי ט"ו בשבט לאכול מפירות אר"י שמובא בפוסקים, כנראה גם מקורו ומוצאו אהבת הארץ והשתוקקות עליה. כאשר אבותינו אכלו בנכר במחשכי הגלות מפירות הארץ הגבירו רגשותיהם וחיבתם לארץ, וכאשר ברכו על הארץ ועל פירותיה שטפו גלי געגועים ופרצו מלבותיהם אל ישובה ובנינה של הארץ, נפשותיהם סערו בכיסופין עילאין קדישין לקראת אורה ונוף אדמתה, גרעיני הפירות הכו שרשים בלבבות ונבטו וגדלו והצליחו וגם עשו פרי לאהבת ציון וחיבת ירושלים. {{הערה|ספר נדבות פי עמ' י'}}
 
=== ביקור בארץ ישראל ===
מצווה לבני חו"ל לבוא '''לבקר בארץ ישראל''', אף שלדעת רבים אין בזה [[מצוות ישוב הארץ]], בכל זאת יש בזה מצוות אהבת הארץ, כדרך כל אוהב שבא לבקר את ידידו<ref>ראה שו"ת הרשב"ש ב, ד"ה אין ספק, ומג"א או"ח סי' רמ"ח סק"ט.</ref>.
שורה 59 ⟵ 62:
 
=== שירי ארץ חמדה ===
רבי אלעזר אזכרי, בעל "[[ספר חרדים]]", מספר בספרו{{הערה|חרדים פ"ב ממצות ל"ת התלוים בא"י}} על מנהג שהיה להם, להתכנס בכל ערב ראש חודש בקברו של ר' [[רבי יהודה|יהודה אלעי]] הקבור בין מירון לצפת ולשיר שם את השיר "ארץ הקדושה, יקרה חמודה"{{הערה|1=את השיר ניתן לראות [httpבחוברת לכו נרננה https://webdrive.nligoogle.org.ilcom/sites/nlis/he/song/pages/song.aspxopen?songidid=117#17,68,2825,443 כאן1jV0cYN0Q-c4c_YjmbJ6rWs-USUY_ambH].}}. טעם מנהגם היה משום שמבואר בכוזרי (מאמר ה'), שגאולתנו תלויה באהבת ארץ חמדה, ואחד מהדברים המעוררים את האהבה הוא שירה.
 
הרב [[שמואל אליהו]] מספר כל מי שהיה פעם עם [[מרדכי אליהו|הרב מרדכי אליהו]] בציון של רבי יהודה בר אלעאי בעין זיתים יודע כי הרב מחזיק במנהגו של רבי אלעזר אזכרי, ותמיד תמיד מזכיר לכולם לשיר את השיר "ארץ הקדושה" באהבה רבה שכולו אהבת ארץ ישראל, הזכרת מעלותיה והשתוקקות לעלות לחונן את עפרה<ref>אהבת ארץ ישראל - באתר ישיבה</ref>.
שורה 78 ⟵ 81:
לפי הגמרא, חל איסור להשוות את יופיה של ארץ ישראל ליופיו של מקום אחר{{הערה|גמרא סנהדרין דף צד עמוד א}}.
 
*לעומת זאת מצווה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה, "עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ, ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. בפרט בדורנו שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. על כן חובה כפולה מוטלת עלינו להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"{{הערה|הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ}}."
 
מאמר מורחב: [[w:דיבת הארץ|דיבת הארץ]]
== מצוות שטעמם אהבת הארץ ==
==== עליה לארץ ====
שורה 83 ⟵ 89:
 
==== ישיבת הארץ ====
הרמב"ם לא מנה את במנין תרי"ג את [[מצוות יישוב ארץ ישראל|מצוות ישוב הארץ]], אף על פי שבהלכות הרחיב הרבה על חשיבות המגורים בארץ ישראל, משום שכל מצוות המגורים בארץ היא נובעת מאהבה ותשוקה, לגור בביתו של ה', ולא שייך שאהבה תהיה חובה. ועל האהבה כבר נצטווינו במצוות אהבת ה'{{הערה|1=ועיין באריכות בנושא זה, בקונטרס [https://drive.google.com/open?id=1I6Tat3rOggyHQpCVAV6pvMXnO6CNG4jy בגדר מצוות ישוב הארץ].}}.
 
==== ברכת המזון ====
שורה 94 ⟵ 100:
הבן איש חי כתב שיש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל{{הערה|שו"ת תורה לשמה (סימן תיח)}}.
 
== נשים באהבת הארץ ==
==== בתורה ====
* חז<nowiki>"</nowiki>ל ראו לציין את הנשים במיוחד כאוהבת את ארץ ישראל, לשון רש<nowiki>"</nowiki>י: {{ציטוטון|אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ.}}
* ב[[פרשת המרגלים]] שהוציאו המרגלים דבה על ארץ ישראל, הנשים אהבו את הארץ, וכשאוהבים לא פוחדים, לא מאמינים לכל הדיבורים הרעים, הן היו בטוחות שהארץ טובה מאוד ולכן לא נגזר עליהם גזירת המיתה.
* [[בנות צלפחד|חמשת בנות צלפחד]], זכו שנכתבו שמותיהן כמה וכמה פעמים בתורה, בגלל מעלתם הגדולה '''שחבבו מאוד את ארץ ישראל'''.
 
=== בהיסטוריה ===
[[יהודית מונטיפיורי]] אשתו של אשתו של סר [[משה מונטיפיורי]], כתבה יומן על נסיעתה עם בעלה לארץ ישראל בשנת 39–1938.
 
היומן נקרא בשם <nowiki>'יהודית' ונכתב על ידה בשפה האנגלית, הספר תורגם על ידי אחד מאוהבי שפת הקודש, לונדון שנת התרל"</nowiki>ט.
 
מיומן המסעות שנכתב בידי יהודית, רואים אנו כי מראה העיר הקדושה העירה בקרבם רגשות נעלים, המון אהבה ורחמים לחורבותיה של ארץ הצבי, והוקרה רבה לבניה.
 
{{ציטוטון|'''יום ב 27 במאי לטבריא מה כחי כי אכתוב את המוצאות אותנו ביום הזה? אודה ואהלל את אלקי חסדנו על הטוב והחסד אשר הוא עושה תמיד בדרכנו זה ויביאנו עד הלום לנחול כבוד ויקר בארצנו הקדושה המקודשת בשכינת עזו ובקדושת החכמים הגדולים אשר נולדו ונקברו בה.'''}}
 
נסיעתם הראשונה הייתה בשנת תקפ"ז (1827) בחודש מאי, במשך ארבעה חדשים התענו הוא ויהודית רעיתו בטלטולי דרכים, ובכל מיני הרפתקאות, ורק בי"ז באוקטובר באו ירושלימה.
 
מאז המשיכו את מסעותיהם לא"י בשנות:,1857,1855,1849,1839.
 
אש אהבה זו אשר התלקחה בלבותיהם של שני התירים, בערה בקרבם כל ימי חייהם, מאותה תקופה הדאגה לשלום ציון ואסיריה לא חדלה מלפעם את משה ויהודית.
 
יהודית מונטיפיורי נהגה ללמוד [[עברית]] כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם [[בית חולים|בית החולים]] הראשון ב[[ירושלים]] "[[ביקור חולים (בית חולים)|ביקור חולים]]".
 
=== בעת החדשה ===
מצינו בסיפורי משפחות רבות מהעת החדשה, שנשים הן שהכריעו את ההחלטה לעלות לארץ ולא לרדת ממנה, והצילו בכך את משפחותיהן משואה והתבוללות.
 
נביא סיפור אחד מלפני מאה שנה לערך. עלו אז לארץ ישראל עולים חדשים מאירופה, וקנו את אדמות [[ראש פינה]]. כיוון שהיו אנשים עשירים בנו בתים גדולים ויפים מאבן, אבל לאחר זמן קצר החלו הקשיים להתגבר, מחלות, קשיי פרנסה, עוני, מחסור, והתנכלויות של כנופיות ערביות. לאט לאט התחיל להתמלא בית הקברות של המושבה בחללים. כתוצאה ממצב זה החלו להגיע מכתבים מההורים מחו"ל: 'תחזרו אלינו, ולכל הפחות תשלחו אלינו את הילדים'. במושבה החלה להתעורר תסיסה, והתושבים החליטו לקיים אספת חברים דחופה בבית הכנסת.
 
כולם הגיעו, ובמיוחד הנשים שהן אלו שסבלו ביותר מכל המצב. אחת הנשים ביקשה רשות לדבר ראשונה. היא הייתה בתו של גביר בחו"ל, רגילה בתפנוקים, וסבלה מאוד מהמצב. האנשים כולם היו בטוחים שהיא כנראה רוצה לומר כמה קשה לה, ושאי אפשר להמשיך כך. כאשר עלתה על הבמה אמרה האישה: "זה אלפיים שנה אדמות ראש פינה מחכות שיגאלו אותן. מיליוני של יהודים מתבוננים בנו כעת, האם ניכנע או נישבר. אם חלילה נעזוב את המקום הזה - ייתכן ויעברו עוד אלפיים שנה עד שישובו לכאן יהודים", בשלב זה פתחה את [[ארון קודש|ארון הקודש]] ואמרה: "משביעה אני אתכם בספר התורה שבארון הקודש שאף אחת מהנשים כאן לא תעזוב את ראש פינה ויהי מה". דממה השתררה בבית הכנסת, ואחת אחת עברו הנשים לידה, נישקו את ספר התורה, ואמרו: 'גם אני נשארת'<ref>[https://drive.google.com/open?id=1oSUEPL3CdueoncZZeszuoQJjIyMCSB3Q אהבת עולם אהבתיך], פרק י"ג</ref>.
 
הסופר [[פנחס גרייבסקי|פנחס בן צבי גראייבסקי]] הוציא בשנת תרפ<nowiki>"ט 9 חוברות '</nowiki>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36636&pgnum=1 בנות ציון המצוינות]', על חיבת ציון שהייתה בבנות ישראל<ref>'''בנות ציון וירושלם''', [http://hebrewbooks.org/36638 חוברת א'], [http://hebrewbooks.org/36636 חוברת ו'], [http://hebrewbooks.org/36635 חוברת ז'], [http://hebrewbooks.org/36637 חוברת ח']</ref>.
 
=== הטעם ===
נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מבאיש, הנשים יודעות לחדור לעומק של הדברים, לכן הנשים השכילו להבין מעלות קדושת א"י יותר מהאנשים על ידי הבינה יתרה שנמצאת בתכונותיהן.
 
== אגודות וארגונים ==