פרדס רמונים א ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TolBotAdam (שיחה | תרומות) העלאה אוטומטית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|פרדס רמונים|א|ו|ז|ח}}
'''פרק שביעי:'''
אחר שנתעסקנו בפרקים הקודמים בחזקת אמונתינו המוסכמות בפי כל המקובלים כי הספירות הם עשר לא פחות ולא יותר, ראינו בפרק זה להציל המעיין ממקום השבוש והטעות, והיא שאלה נשאלה לרב האי גאון. וזה לשון השואלים: '''ילמדנו רבינו, כי מצינו לרז"ל י"ג מדות שקבל מרע"ה. ולאברהם אבינו ע"ה בספר ייחסוהו רז"ל על שמו והוא ספר יצירה מונה שם עשר ספירות. ואנחנו צריכים ללמוד מפיו קדוש אם י"ס הם י"ג מדות. א"כ י"ג מדות מצינו י"ג ספירות לא מצינו. או י"ג מדות לבד וי' ספירות לבד. לתורתך אנו צריכים ותשובתך אנו מיחלים''' עכ"ל השאלה.
[[קטגוריה:פרדס רמונים]]▼
והנה הרב באר להם: '''שי"ג מדות הם ענפי תולדות יוצאות מעשר מעלות נקראו ספירות אלו כנגד אלו עם שלשה גנוזות ראשי ראשים. ואם אינם מציאות לכם מסורת להם לקדמונינו איש מפי איש עד מפי הנביאים ז"ל והתולדות הן הן הפעולות נקראו מדות, והשרשים שהן אבות נקראו ספירות לא מפני שיש מספר וכו''''. ולא נעתיק כל טופס תשובתו מפני שאנו עתידין להעתיקו ולבאר ביאור רחב בשער הצחצחות פ"א בע"ה.
ועתה ראוי שנאמר, שאין כוונת הרב באמרו '''עם שלשה ראשי ראשים וכו'''' שיהיה תשובתו אליהם שהם שלש עשרה ספירות. שאם זו כוונתו של הרב היה לו לתרץ להם עקר שאלתם שהוא, שבספר יצירה שאמרו '''עשר ולא אחד עשר''' אינה הלכה. וכיון שראינו שהגאון לא חש ליישב הלשון ולא לדחותו, כנראה שהוא מורה שאין הג' הנעלמות ספירות עד שנאמר שהם י"ג. שאינם אלא כחות נעלמות מציאות דקות ממציאות הספירות כמו שנרחיב הביאור שם בה"ו. וכמו שאין לנו דוחק ממה שמצינו שהם עשר דאצילות ועשר דבריאה ועשר דיצירה ועשר דעשיה, כן לא יקשה לנו מציאות הנעלמות מפני כי הספירות לעולם אינם אלא עשר. ואם מצינו מציאות נעלמות הם מקורות לנגלות ואם יש נגלות הם צל אל העליונות ולעולם אינם עולים מעשר ולא ירדו מעשר והשלשה הם מקורות כמו שנבאר שם בבאור דברי הגאון בע"ה.
עוד יש מקום לטעות בברייתא של ר' שמעון הצדיק והעתיקה רב חמאי גאון בספר העיון שחיבר וזה לשונו: '''ואלו שלש עשרה כחות יש לכל אחד שם ידוע. ושם מעלתם זו למעלה מזו:'''
'''א'. אוי"ר קדמון.'''
'''ב'. חכמה קדומה.'''
'''ג'. או"ר מופלא.'''
'''ד'. חשמל.'''
'''ה'. ערפל.'''
'''ו'. כסא הנוגה.'''
'''ז'. אופן הגדולה הנקרא חזחזית מקום מוצא חזיון החוזים.'''
'''ח'. כרו"ב.'''
'''ט'. גלג"לי המרכבה.'''
'''י'. אוי"ר הסובב.'''
'''י"א. פרגוד זהו כסא הכבוד.'''
'''י"ב. מקום הנשמות הנקרא חדרי גדולה,'''
'''י"ג. סוד המערכה העליונה הנקרא היכל הקדש העליון.'''
'''ואלו הי"ג כחות הם מתגלים כאחד מכתר עליון הנעלם הנקרא אומן וכו'''' עכ"ל לענייננו.
והאמת, שלכאורה משמע שהוא מונה סדר הספירות וכן הוא שהספירות הם עשר:
האחד. '''אויר קדמון''', והוא הכתר, שכך מפורסם שמו ויתבאר בשער ערכי הכינויים.
ב'. '''חכמה קדומה''', והוא ממש חכמה.
ג'. '''אור מופלא''' - הוא הבינה.
ד'. '''חשמל''' - הוא חסד.
ה'. '''ערפל''' - גבורה.
ו'. '''כסא''' הנוגה - הוא הת"ת.
ז'. '''חזחזית''' - הוא הנצח והוא א' מנביאי קשוט.
ח'. '''כרוב''' - הוא הוד.
ט' '''גלגל המרכבה''' - הוא יסוד.
י'. '''אויר הסובב''' - הוא מלכות.
מכאן ואילך אינו בספירות אלא מדריגות שהן למטה מהספירות. ויש שפי' שהם ג' מיני אצילות, שהם במלכות ולא אצילות ממש. אלא הנראה לנו כי כוונתו שהם ג' מקורות נעלמות במלכות. כי באו בה הרמז, כמו שנרמזו שלשה עליונות נעלמות בכתר, כן באו בה בגלוי ואין כאן מקום הענין הזה אלא בשער הצחצחות ובשער אבי"ע בעה"ו.
ולענין הג' יתרים, הנה בדברי רבי שמעון הצדיק ע"ה שהם: י"א. '''פרגוד'''. י"ב. '''מקום הנשמות''' הנקרא '''חדרי גדולה'''. י"ג. '''סוד המערכה העליונה''' הנקרא '''היכל הקדש העליון'''. נראה לנו מתוך לשונו כאשר יעויין בטוב העיון, שאינו מדבר בענין הספירות אלא כחות הספירות, ובפרט שקרא לי"א '''פרגוד''', שפירוש מקום הפסק, והוא פרכת ומסך בין האצילות לשאר הדברים שתחת האצילות ,וקראה '''כסא הכבוד''', שהוא כסא הכולל כסאות הרבה. והוא אצלנו ענין המכונה בלשון בריאה, כאשר יתבאר בשער אבי"ע בע"ה.
והנה ידוע שהנשמות חצובות מתחת כסא הכבוד, ועם היות שלפי האמת הם אצולות ממעל לכסא, עכ"ז הם חצובות מתחת לכסא, שהחציבה כנוי אל היצירה כמו שנבאר בשער הנז'. והנה היצירה תחת הבריאה, נמצאו הנשמות מקום חציבתן תחת כסא הכבוד דהיינו תחת הבריאה, ולכן המדרגה שתחת כסא הכבוד נקרא '''מקום הנשמות'''. וכן '''חדרי גדולה''', שהם ממש חדרי גן עדן.
ותחת היצירה הזאת - עשייה, והוא המכונה בלשונו '''סוד המערכה העליונה,''' והם מערכת המשרתים בסוד העשייה שהם תחת היצירה.
זהו הנראה לנו בענין הברייתא של ר"ש הצדיק. והנה נתיישב ענין הי"ג מדות, ובין למר ובין למר לעולם הספירות אינם אלא י'.
ואולם בענין השאלה ששאלוהו לגאון אם הי"ג מדות הם ספירות אם לאו, יש לנו ראיה שאינם רמז לספירות כדרך סברת הגאון. והראיה, שהם נקראות י"ג מדות של רחמים, והרי יש בספירות מדות של דין כגון גבורה והוד.
לכן הברור לנו בזה שהי"ג מדות הם י"ב גבולין שהם י"ב הויות והם י"ב. ומקום הסובלן שהוא השם הכולל אותם הם י"ג. והם בכל אחד משלשה מקומות, שהם: תל"י וגלגל ול"ב. והסימן תג"ל. בזולת שיש עוד י"ג נעלמות והם בכתר. ומה שראוי להאריך בביאור ענין הדרוש הזה יתבאר בשער פרטי השמות בע"ה, כי שם מקומו בביאור שם בן ע"ב.
והנה רבי נחוניא בן הקנה ע"ה - מכלל הסברא הזאת, שמנה י"ג מדות בכתר, כמו שאעתיק לשונו בשער מהות והנהגה בפ"ג בע"ה. וכן ג"כ הרשב"י ע"ה באדרא כתב י"ג מדות של רחמים בזעיר אנפין וי"ג מדות באריך אנפין. נראה ודאי שסברתם הפך סברת הגאון ז"ל. ובאור י"ג מדות אין מקומו הנה, כי יתבאר בספר בפני עצמו אם יגזור השם בחיים.
והמכוון אצלינו בזה להחזיק אמונת המקובלים כי אין להאמין בתוספות הי"ס ולא בפחות מהם, כי הוא '''אהל בל יצען בל יסע''', י' ולא י"א, והמוסיף או הגורע חוטא וגורם רעה לעצמו. ומהאל נשאל יצילנו משגיאות:
| |||