קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
====ביהדות אשכנז====
רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז:
* [[שולחן ערוך הרב]] - ספרו של רבי [[מחבר:שניאור זלמן מלאדי|שניאור זלמן מלאדי]] (אדמו"ר הזקן). חובר לכתחילה על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך נשרף בחלקו, ובידנו נותר הספר על רוב חלק אורח חיים ועל כמה עשרות סימנים מהחלקים יורה דעה וחושן משפט. מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל ה[[w:תנועת החסידות|חסידים]].
* [[חיי אדם]] ו[[חכמת אדם]] - ספריו של הרב [[מחבר:אברהם דנציג|אברהם דנציג]] (מחותנו של בנו של [[הגר"א]]), על אורח חיים ויורה דעה, מוזכרים הרבה בפוסקים אך אינםלא מקובליםנתקבלו בתור פסיקה הלכה למעשה.
* [[ערוך השולחן]] - ספרו של הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטין]] על כל השולחן ערוך מקובל (כפסיקה אחרונה) באורח חיים בעיקר אצל יוצאי ליטא, ונחשב לפסיקה אחרונה בשאר חלקי השולחן ערוך, אצל רוב האשכנזים. חיבר גם הלכות שאינם יכולים להתקיים בזמן הגלות, כגון הלכות בית הבחירה וסנהדרין, נדפסושנדפסו לאחרונה תחת השם [[ערוך השולחן העתיד]] למרות שנכללו בו גם דיני זרעים שאפשר לקיימם גם תחת עולבזמן הגלות.
* [[קיצור שולחן ערוך]] - הרב [[מחבר:שלמה גאנצפריד|שלמה גאנצפריד]], לפי מנהגי אשכנז. בעקבות ספר זה נכתבו קיצורים לשולחן ערוך הסוקרים את מנהגי שאר העדות, חלקם כתובים לפי סדר הספר או כתוספת לספר (למשל קיצור שולחן ערוך של הרב טולדנו, קיצור שולחן ערוך מקור חיים של הרב חיים דוד הלוי, שולחן ערוך המקוצר, קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף ועוד).
 
====ביהדות ספרד====