ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תיד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שנמנע בית דין הגדול''' או ראש גלותא שלא יעמיד דיין לשפוט את העם שלא למד חכמת התורה וביאור משפטים הישרים והצדיקים ואפילו היו בו כמה מדות נכבדות, אחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה, אין ראוי למנותו דיין ועל זה נאמר {{מצ|דברים א|יז|לֹא תַכִּירוּ פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט}}. וכן פירשו ז"ל {{מקור|ספרי על דברים א יז|ספרי}}, "{{'}}לא תכירו פנים במשפט{{'}}, זה הממונה להושיב דיינים". כלומר, שאליו באה אזהרה זו. ואמרו ז"ל "שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור או עשיר או שיודע בכל לשון, אושיבנו דיין, לכך נאמר {{'}}לא תכירו פנים במשפט{{'}}", לפי שנמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי ולא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע. ▼

'''שורש מצוה זו''' נגלה הוא לכל. ▼

'''דיניה''', כגון מה שאמרו ז"ל [[מדרש תנחומא שופטים ג|תנחומא שופטים ג']], שכשם שצריך הראוי להיות דיין להיות יודע דיני התורה, כמו כן צריך להיות בעל מדות ואדם כשר, שלא יאמר לו הנידון [[:קטגוריה:מסורה:טול קורה מבין עיניך|טול קורה מבין עיניך]], כלומר קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים. הרי הוא אומר בתורה גבי דיינים {{מצ|דברים א|יג|אנשים חכמים}}, כלומר יודעי החכמה לדון דין אמת, {{צ|וידועים לשבטיכם}}, אלו שרוח הבריות נוחה מהם, {{צ|אנשי חיל}}, שהם גבורים במצוות ומדקדקים על עצמם וכובשים את יצרם עד שלא יהא להם שום גנאי ושום כיעור, ופרקם נאה. ובכלל אנשי חיל שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושק, כענין [[:קטגוריה:שמות ב יז|שנאמר]]: ויקם משה ויושיען, ומה משה רבנו עליו השלום עניו, אף כל דיין צריך להיות עניו. ויתר פרטיה מבוארין בסנהדרין ובמקומות אחרים בפיזור. ▼