ביאור:מעומד/נסתרות/קבלה/אייבשיץ/ואבא היום אל העין: הבדלים בין גרסאות בדף
עריכה ראשונה |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־02:17, 12 ביוני 2019
ואבא היום אל המים - ספרו של רבי יהונתן אייבשיץ
מהדורה מעומדת ומבוארת של הספר על פי כתב היד המקוון מהספריה הלאומית
ונעזרתי מעט פה ושם בתרגומו המקוון של פאבל מצ'ייקו המובא כ PDF באתר אקדמיה.
חתימת המעתיק או בעל הספר - האותיות הראשונות אולי באר?
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הקדמה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק ראשון
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
משמעות הביטוי הקבלי שיעור קומה - מקורו: ??? משמעותו ??? |
דע כי קודם לכל המציאות והאצלה במקור:והאצל' כלומר יצירת המציאות הרוחנית והגשמית מתוך "אור אינסופי" היה במקור:הי' - נמנע מכתיבת אותיות יו"ד ואחריו ה"א כי זה שם הבורא הוא אינסוף במקור:א"ס לבדו לאשר אין לו סוף וראש כלל.
נמצא במקור: .נמצא, נקודה המסמנת תחילת פסקה קודם לכל הנמצאים שאין לו תחילה וסוף כלל.
ומה שנקרא במקור: שנק' אינסוף במקור: ראשי התיבות א"ס ולא נקרא במקור: נקר' קיצור כתיבה לצורך נוחות אין ראשית
כי הלא מה שאין לו גוף אין לו ראשית ואם כן, למה לא נקרא אין ראשית?
להיות כי אנו עומדים בעולם השפל ונושאים עינינו להשיג יכולת ה" אלהינו ממקום המעמד אשר אנו עומדים פה
שהוא עולם העשיה במקור: העשי" - המנעות מאותיות יו"ד ואחריו ה"א עד סוף כל הדרגין
והוא שיעור קומה ביטוי שמשמעותו: ??? כדכתי' שאו מרום במקור: מרום ע בסוף השורה, ונראה כשגיאת העתקה עיניכם וגו"
ולהתחיל אנו מתחילין להשיגו ולדבר מעולם העשיה במקור: העשי" והוא אצלינו בערך מעמדינו ריש דרגין לפי ערך כלומר: אנחנו מחשיבים אותו מאוד אך למעשה אף שהוא באיכות סוף דכל דרגין הדרגה הנמוכה ביותר
ואח"כ לעולם הרציה הרצונות, במקור: הרצי' המנעות מכתיבת יו"ד וה"א - ואח"כ לעולם הבריה עולם החי. במקור נכתב: הברי' כמוסבר לעיל ואח"כ לעולם האצילות עולם הרעיונות. במקור נרשם האצ' כקיצור
וכן ממדרגה למדרגה עד הגיעם לאינסוף במקור נכתב: לא"ס
ואפילו זוהי הערכה למשמעות הכתוב. במקור רשום וא' כנראה כקיצור דעינינו תרפינה להשיגו עד סופו כי אין לו סוף
לכן נקרא אינסוף נקר' א"ס ועיין מה שכתבתי לקמן בזה ארמית: לפנינו, כלומר: שכתבתי בהמשך בעניין זה. במקור: ש"כ לקמן
והנה האריז"ל כאשר התחיל לדבר ממחשבת א"ס אינסוף ביאור או: ב"ה אור תחת לשונו:
כשעלה ברצונו הפשוט לברוא עולמות יסוד מילה זו אינה ברורה בכתב היד?
עיין בספר הקדוש עץ חיים במקור: ב"ס הקדוש ע"ח.
והנה... נכלל בזה רצונו הפשוט שני דברים במקור: ב" דבר"י:
א" כי נתפשט רצון ד'ה בכל מקום הא"ס בתכלית הפשיטות
ולא איש אל אשר יֵאָמֵר עליו באחד במקור: ב"א מאיבריו השפלים היה במקור: ה"י הרצון וז"א
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.