מלאכת שלמה על זבחים י: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר 2}}
===[[משנה זבחים י א|משנה א]]===
<קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה
{{דה מפרש|שנאמר מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה}} כך צ"ל. ואיתא בתוס' פ' שני דייני דף ק"ו: <קטע סוף=מלא"ש א/>
===[[משנה זבחים י ב|משנה ב]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|וכל המקודש מחברו}} ביד שם פ"ט סי' ה' ח'. ובתוס' שם. ובגמרא בעי מנא ה"מ דכל המקודש מחברו הוא קודם דת"ר בת"כ פ' ויקרא פ"ג דדיבורא דחטאות רבי אומר ופר שני בן בקר תקח לחטאת אש בא ללמד שהם ב' הרי כבר נאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה ומה ת"ל ופר שני וגו' שיכול שתהא חטאת קודמת לכל מעשה עולה ת"ל ופר שני בן בקר וכו' אי פר שני יכול תהא עולה קודמת לחטאת לכל מעשיה ת"ל ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה הא כיצד דם חטאת קודם לדם עולה מפני שמרצה אברי עולה וכו' דהא כתיב ועשה את האחד חטאת ועשייה דם משמע והאי דנקט טעמא דמפני שמרצה משום דבעי לגלויי אהנך מקודשין דמתניתין כמו שדם החטאת קודם מטעם שהוא מקודש ומרצה זהו פירוש הסוגיא לדעת הרב רבינו פרץ ז"ל ופריך בגמרא ואמאי מתנה קמייתא דמכפרה ושלמה כפרה בדידה כדאמרן כפר אע"פ שלא נתן אלא אחת היא לחוד תיקדום והנך לא ומסיק במערבא אמרי הואיל והתחיל במתנות גומר:
<קטע התחלה=מלא"ש ב/> <קטע סוף=מלא"ש ב/>▼
{{דה מפרש|דם חטאת קודם לדם עולה}} מפני שהוא מרצה הא דלא קאמר טעמא משום שדמה ניתן על ד' קרנות כדאמר נבי אשם משום דכיון דדם עולה אתי מכח כליל כרקאמר בגמרא לא סגי בטעמא דד' קרנות תוס' ז"ל. ועיין בספר קרבן אהרן ספ"ג דפ' מצורע שכתב דר"ש ס"ל שחטאת קודמת לכל דבר עולה אפילו לאבריה שכן אמר שם ר"ש חטאת דומה לפרקליט שנכנס לרצות ריצה הפרקליט ונכנס הדורין דהיינו העולה:
{{דה מפרש|חטאת קודמת לאשם}} בגמ' בעי דם עולה ודם אשם איזה מהם קודם דם עולה קודם דקאתי מכח כליל או דילמא דם אשם קודם דקאתי מכח מכפר ומסיק ת"ש חטאת קודמת לאשם חטאת הוא דקדמה לאשם אבל עולה לא מאי לאו דם לא אאימורין. דייקא נמי דקתני מפני שדמה ניתן אלמא באימורין קאי דאי בדם קאי שהיא ניתנת מיבעי ליה למיתני ש"מ:
{{דה מפרש|מפני שדמה ניתן על ד' קרנות ועל היסוד}} תימה אמאי לא קאמר חטאת קודמת לאשם שכן מרצה כדקאמר גבי עולה וי"ל דאשם נמי מרצה אחייבי לאוין אבל עולה אינה מרצה אלא על חייבי עשה בלבד ה"ר פרץ ז"ל:
{{דה מפרש|ועל היסוד}} שפיכת שירים ובאשם לא מצינו שנאמר רש"י ז"ל. וכתב עליו ה"ר פרץ ז"ל ואין נראה למורי שיחי' דלעיל בפ' איזהו מקומן בגמ' מרבינן כל דמים לשפיכת שירים כמו בחטאת אע"ג דלא כתיב בהו בהדיא מה בכך. לכך נראה למשי"ח דה"פ שבחטאת יש שניתן על ד' קרנות ויסוד משא"כ באשם דליכא אלא יסוד ולכך הזכיר יסוד שלא תאמר אשם נמי חמור מחטאת לענין יסוד. ע"כ:
{{דה מפרש|אשם קודם לתודה ואיל נזיר}} ובגמרא פרכינן אשם קודם לתודה אדרבא התודה ואיל נזיר קדמי שכן טעונים לחם ומשני אפ"ה קדשי קדשים עדיפי:
{{דה מפרש|התודה ואיל נזיר קודמין לשלמים}} בגמרא פריך אדרבא שלמים קדמי שכן ישנם בצבור כביחיד ומשני אפ"ה נאכלין ליום אחד עדיפי:
{{דה מפרש|שלמים קודמין לבכור}} פ"ק דזבחים דף י"ב. ובגמרא פריך אדרבא בכור קודם שכן קדושתו מרחם ונאכל לכהנים ומשני אפ"ה מצות יתירות עדיפי: <קטע סוף=מלא"ש ב/>
===[[משנה זבחים י ג|משנה ג]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הבכור קודם למעשר ונאכל לכהנים}} פי' ומעשר בהמה נאכל לכל אדם. ובגמרא פריך אדרבא מעשר קודם שכן מקדש לפניו ואחריו כדתנן בס"פ בתרא דבכורות קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי שלשתם מקודשין ומשני אפ"ה קדושה מרחם עדיפא:
בפירוש ר"ע ז"ל וכיון דקדמה לחטאת העוף כ"ש לעולת העוף וכו' עד סוף אמר המלקט כך פירוש בקונטרס וכתבו תוס' והרב רבינו פרץ ז"ל והאי טעמא ניחא בדם אבל אימורי מעשר דקדמי לעולת העוף מ"ט דבכולה מילתא קאמר כדמוכח בגמרא ושמא באימורין סגי בטעמא דמין זבח ואין להקשות א"כ לימא האי טעמא דמין זבח ותו לא דלא סגי בהאי טעמא לגבי חטאת מפני שמכפרת ע"כ ובגמרא פריך מעשר קודם לעופות אדרבא עופות קדמי שכן קדשי קדשים ומשני אפ"ה מין זבח עדיף. עוד גרסי' בנמרא אמר רבינא בר שילא אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים פסולין ואע"ג דלענין מעילה לפני זריקת דמים לא קדישי לענין אפסולי ביוצא קדשי קדשים נינהו ותנא תונא מפני שהוא זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו בשלמא אימורים ליתנהו בעופות אלא דם מיהא איתיה ולא ה"ל למיתני אלא ואימוריו קדשי קדשים משא"כ בעופות אלא להכי נקט דמו בהדי אימוריו לאשמועינן דכי הדדי קדשי בשעה שזה קרוי קדשי קדשים קרוי גם זה קדשי קדשים ומה דמו מפסיל ביוצא אף אימוריו לפני זריקת דמים מפסלי ביוצא דהא קדשי קדשים קרי להו. ביד פ"ט דהלכות תמידין ומוספין סימן ח': <קטע סוף=מלא"ש ג/>
===[[משנה זבחים י ד|משנה ד]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|העופות קודמות למנחות}} בגמרא פריך אדרבא מנחות קודמות שכן ישנן בצבור כביחיד ומשני אפ"ה מיני דמים עדיפי. ועוד פריך מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה אדרבא מנחת נדבה קודמת שכן טעונה שמן ולבונה ומשני אפ"ה באה על חטא עדיפא דמכפרת. אמר המלקט בכאן היה להם לתוס' ז"ל חלוקה אחרת דזה לשונם חטאת בהמה קודמת לעולת בהמה וא"ת הא תנא ליה רישא דם חטאת קודם לדם עולה וי"ל דאיצטריך לאשמועינן אפילו בעולה הבאה עם החטאת כדקתני וכן בהקדשה עכ"ל ז"ל וכן בברייתא מייתי תרתי באבי דחטאת העוף קודמת לעולת העוף ודחטאת בהמה קודמת לעולת בהמה וכן ג"כ משמע קצת מפירוש הרמב"ם ז"ל דגריס לה:
{{דה מפרש|חטאת העוף קודמת לעולת העוף}} דכתיב וכו' לשון ר"ע ז"ל עד בנין אב לכל החטאות שקודמות לעולות בין בבהמה בין בעוף. אמר המלקט וכן חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ודוקא למצוה ולא לעיכובא כדמוכח בס"פ שני דמסכת קנים וכמו שכתב ה"ר עובדיה ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ד/>
===[[משנה זבחים י ה|משנה ה]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא להכשיר}} וא"ת חטאת מצורע עדיף דאכשורי ומכפר וי"ל דכיון דמתן בהונות מדם האשם הוא חשיב ליה מכשיר טפי א"נ האי כל חטאות שבתורה דקתני לאו בחטאת הבאה עם האשם קאמר אלא בשאר חטאות. תוס' ז"ל. והר"ף ז"ל בכח ראיית בקיאות דחה תירוץ שני דבהדיא תניא בפ"ק דמנחות הקדים המצורע חטאתו לאשמו לא יהא אחד ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה והכריח כתירוץ ראשון. ונלע"ד דטפי הוה ניחא למיגרס שהוא בא להכשיר כמו שכתבתי בשם התוס' ז"ל או לגרוס שהוא בא על הכשר כמו שהוא בתלמוד רביני בצלאל אשכנזי ז"ל אבל גירסת ע"י הכשר דחוקה הוא בעיני. אלא שכן היא ג"כ בפ"ט מהלכות תמידין סי' ח' י':
{{דה מפרש|כל האשמות וכו'}} תוס' פ' כל הפסולין (זבחים דף ל"ג.) וביד פ"ד דהלכות פסולי המוקדשין סימן כ"ב. וכתיב שם שאם הוזל האיל ולא נמצא איל שוה ב' סלעים שממתין עד שיהא זמן שיהיה שוה ב' סלעים וכן הוא בגמרא בפ' אחרון מכריתות הר"ס ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ה/>
===[[משנה זבחים י ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|כד הם קודמין באכילתן}} כדמפרש ואזיל וכ"ש אם הקדשי קדשים והקדשים קלים שניהם נשחטו ביום אחד דקדשי קדשים קודמין ליאכל וכן תודה קודמת לשלמים ליאכל וכן כולם:
{{דה מפרש|שלמים של אמש כו'}} ז"ל רש"י שבכתיבת יד שלמים שקרבו אמש וחטאת ואשם של יום עומדין ליאכל. שלמים של אמש קודמין. דזלזול הוא להשהות כ"כ שצורת הבשר מתקלקלת ואע"פ שזמן אכילתן כל היום יקדומו. אבל ברש"י שבדפוס כתוב כך. שלמים שבאו אמש לעזרה ושהו עד היום ושחטן. וחטאת ואשם של היום. עומדין ליקרב. שלמים של אמש קודמין דזלזול הוא להשהותם כ"כ והואיל ובאו ראשון יקרבו ראשון וכן מפרש בתוספתא דזבחים ע"כ. ומסוגית הגמרא מוכח דהאי בבא דשלמים של אמש וכו' מיירי נמי לענין הקרבה ע"ש וגם בתוי"ט דחה פירש רש"י ז"ל שבדפוס:
{{דה מפרש|וחכמים אומרים חטאת קודמת}} וביד ספ"ט דהלכות תמידין ומוספין: <קטע סוף=מלא"ש ו/>
===[[משנה זבחים י ז|משנה ז]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|ובכולן הכהנים וכו'}} פ' התערובות דף ע"ו. ותוס' פ' הקומץ רבא דף כ"א ודפ' התודה דף פ' ודר"פ הזרוע ושם דף קל"ב. ובירושלמי דשביעית פ"ח. והקשו תוס' ז"ל שם פ' הזרוע וז"ל מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ובחרדל וא"ת הא תנן בפ' כל התדיר ובכלן הכהנים רשאין לשנות באכילתן ותרצו ונראה דודאי כמו שטוב לו ונהנה יותר מצי אכיל להו אבל אדם שטוב לו צלי כשלוק ומבושל יאכל צלי שהוא דרך גדולה יותר ע"כ וה"ר יהוסף ז"ל תירץ ונ"ל דודאי מי שאין לו אלא כדי תבשיל אחד צריך לאכלו צלי דוקא כדרך המלכים אבל מי שיש לו הרבה מתנות אם לא יעשה מהם אלא מין אחד אין זה דרך המלכים אך דרך המלכים לאכול מינין הרבה וע"ז תנא הכא ובכולן רשאין הכהנים לשנות באכילתן וכו' ע"כ. וראיתי במשניות מוגהות דגרסי כל הך בבא דובכלן קודם בבא דכשם שהם קודמין דתנן לעיל וכן ג"כ הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
{{דה מפרש|לאכלן צלויין וכו'}} דכתיב למשחה ומתרגמינן לרבו לשון גדולה. ומצאתי במרדכי פ' ערבי פסחים דקדשים נאכלין ג"כ על השבע כמו פסח משום דכתיב בהו למשחה כדרך שהמלכים אוכלים דהיינו על השבע ע"כ וכתבתיו יותר בארך שם פרק ע"פ סוף סימן ו':
===[[משנה זבחים י ח|משנה ח]]===▼
{{דה מפרש|צלויין שלוקים ומבושלין}} אע"ג דקתני שלוקים והדר מבושלים מ"מ שליקה הוי טפי כדמוכח בפ' כל הבשר גבי כבד דקאמר שלוקה אוסרת ונאסרת תוס' ז"ל:
{{דה מפרש|צלויין}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל אין להקשות למה תנן צלויין כו' שכן דרך המשנה וכן בסמוך תנן תבלי חולין ע"כ:
{{דה מפרש|שלא יביא את התרומה לידי פסול}} ור"ש לא חייש להאי טעמא וכן לעיל במתניתין דבפ' התערובות לא חש כדכתבינן התם וכן בכמה דוכתי במשנה רמזנום בפ"ח דשביעית סימן ז' ובכולהו לית הלכתא כותיה. וביד פ' עשירי דהלכות מעשה הקרבנות סימן י':
▲===[[משנה זבחים י ח|משנה ח]]===
<קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|ומותר מנחת כהן משיח}} לפי ששמנה מרובה ג' לוגין לעשרון ומתוך שהיא אפויה תחלה וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט וז"ל הרב רבינו פרץ ז"ל מנחת כהן משיח שהיתה באה ג' לוגין לעשרון ואע"ג דמנחת נסכים נמי באה ג' לוגין לעשרון מיהו התם נבללת בעיסה אבל זו שהיתה נאפית במחבת כדכתיב על מחבת בשמן תעשה אי אפשר שלא ישאר במחבת מן השמן המיטפטף ע"כ. וביד רפי"ד דהלכות מעשה הקרבנות וספ"ד דהלכות מחוסרי כפרה:
{{דה מפרש|שאין מתנדבין שמן ר"ט אומר מתנדבין}} ר"ש ס"ל כר' עקיבא דפליג עליה דר' טרפון במחניתין דבספי"ב דמנחות. בפירוש ר"ע ז"ל ואין פחות מלוג ונשרף פירוש קומץ ממנו הר"ס ז"ל. וקצת קשה דלכאורה משמע דהאי מתניתין לא שייכא כלל בהאי פירקא. ונלע"ד דמשום דר"ש אמר במתניתין דלעיל חדא קולא דמותר לתת תבלי תרומה בבשר קדשים ולא חיישי' לטעמא דמביא תרומה לבית הפסול אמר קולא אחריתי דיש מותר ברקיקי מנחות של ישראל דאינו מושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל הלוג של שמן רק כמין כי מושחן ושאר השמן נאכל לכהנים. ועוד אפשר לומר דמשום דתנן לעיל דאשם מצורע קדים לחטאת מפני שהוא בא להכשיר קאמר השתא דאיכא נמי לוג של מצורע שהוא בא להכשיר וא"כ ראוי ג"כ להקדימו ולאכלו בעזרה קודם מותר רקיקי מִנְחות ישראל וכיוצא בהם וכ"ש להקטיר קומצו קודם וצריך ישוב להוציא הוראה זו אע"פ שרבותי הודו לי בקשר המשנה. ובפ' התערובות דף ע"ז אמרינן דלתקוני גברא כגון ספק מצורע מודה ר"ש דמביא לוג ומתנה שאם אינו מצורע שיהא הלוג נדבה. עמ"ש התוי"ט בד"ה ר"ט אומר כו' ועיין מה שכתבתי ג"כ במנחות פ' ששי סימן ב' בשם ה"ר סולימאן אוחנא ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ח/>
| |||