חוק הבנקאות (שירות ללקוח): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ט־4}}

{{ח:ת}} בחוק זה –

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941}};

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנפקה“ ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}, וסולק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לאותו חוק}};

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל שירות שנותן תאגיד בנקאי בתחום פעולתו כמוגדר {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};

 

{{ח:סעיף|5א1|הודעה ללקוח על נקיטת פעולה לגבי הלוואה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז־5, תשע״ט־2, תשע״ט־4}}

{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} יתרת סכום ההלוואה;

{{ח:תתת|(3)}} סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם;

{{ח:תתת|(4)}} סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה;

{{ח:תת|(ג)}} אי־קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה:

{{ח:תת|(א)}} לקוח, המעוניין להעביר את חשבונותיו מתאגיד בנקאי אחד (בסעיף זה – הבנק המקורי) לתאגיד בנקאי אחר (בסעיף זה – הבנק הקולט), רשאי לאשר, בכתב, לבנק הקולט לנהל בעבורו את כל ההליכים הקשורים במעבר כאמור, ובכלל זה לקבל –

{{ח:תתת|(1)}} את ההרשאות לחיוב בכל חשבונות הלקוח בבנק המקורי;

{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי ליתן הוראות לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 22.3.2021):}}

{{ח:סעיף|7א|שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו־2, תשע״ט־4}}

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי ניכיון“ – מי שנותן שירותי ניכיון כדרך עיסוק;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ניכיון“ – מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לו מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב, בתמורה להמחאת זכותו של הספק לאותם תקבולים, וכן מתן אשראי לספק באמצעות הקדמת תשלום של תקבולים כאמור, הניתן בידי הסולק עצמו;

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאגד“ – תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, שחלים לגבי פעילותו כמאגד צו, שתחילתו לאחר יום התחילה של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};

{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב סולק להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים.

{{ח:תת|(ג)}} לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: