עץ חיים/שער לט/דרוש א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
==דרוש א - מ"ב==
ענין מיין נוקבין מה ענינם.
ענין מיין נוקבין מה ענינם. והנה נודע כי כמו שהאיש נותן מ"ד לאשתו ונמשכין מן המוח שלו -- כן גם כן מן האשה, מן מוח שלה, יורדין מ"נ ברחם שלה. ומאלו מ"נ ומ"ד הנמשכין מן המוח של הנקבה והזכר - מהם ממש נוצר הולד (<small>שהם הנשמות</small>). ▼
▲
ואלו הם סוד שני יודי"ן שיש בצורת <big>א'</big>. כי י' עלאה הוא מוח זכר, וי' תתאה מוח נוקבא, ואות ו' בנתיים הוא {{צ|חד פריסא דאתפרס}} הנזכר בזוהר. וי' עילאה - מיין דכורין, ויורדין עד ההוא פריסא שהוא ו'. וי' תתאה הוא מ"נ, ועולין לגבי ההוא פריסא. ▼
▲ואלו הם סוד שני יודי"ן שיש בצורת <big>א'</big>. כי י' עלאה הוא מוח זכר, וי' תתאה מוח נוקבא, ואות ו' בנתיים הוא {{צ|חד פריסא דאתפרס}} הנזכר בזוהר. וי' עילאה - מיין דכורין, ויורדין עד ההוא פריסא שהוא ו'. וי' תתאה הוא
והנה כל המיין נוקבין הם גבורות והם בחינת כל המלכים שמלכו בארץ אדום. והענין הוא כי כבר בארנו איך כל קדושת אותן המלכים שמתו ונתבטלו ונתבררו, ומן הסיגים נעשה מהם ענין הקליפות כנודע. והטעם הוא כדי שיהיה בעולם בחירה ורצון, ושכר ועונש. וזה היתה כוונתו לברא מלכים אלו ולהמיתן. והבן זה.
והנה כל מלכים אלו מהם הם בחינת הדינין{{הערה|ס"א ''כל אלו המוחין הם בחינת הדינין''}}, והם לעולם בחינת הנוקבא. והנה באלה המלכים יש מהם חלק{{הערה|דפוס
והנה להיותן בחינת המוחין (<small>שהם החכמה הנקרא 'מחשבה'</small>) -- לכן כולהו אתביררו במחשבה כנזכר
ואע"פ שהם ז' מלכים
והנה ענין בירורם על ידי המחשבה, ענין הדבר הוא במה שאמרנו כי כל אלו המלכים הם בחינת המוחין של הנקבות אשר גם הם
:: ודע כי [אחר]{{הערה|ס"א לא גורסים "אחר" ובדפוס קארעץ איתא}} אותה הבחינה שעלתה{{הערה|בדפוס קארעץ ליתא למילה "שעלתה"}} באריך אנפין הם בחינות השערות שבדיקנא דיליה כנודע (<small>כנזכר באדרא בתקונא קדמאה</small>), הנקרא '''אל''' אשר בו ג' עלמין, שהם ג' מלכים אלו מהז' מלכים, והם '''בלע יובב חשם'''. ואלו השערות הם נמשכין ממ"ס{{הערה|מוחא סתימאה? - ויקיעורך}} עצמה כנודע, והוא החכמה סתימאה, והוא נוקבא לגבי כתר דעתיקא. נמצא כי השערות האלו הם מ"נ דילה ועל כן שערי דדיקנא הם דינין תקיפין.
▲והנה להיותן בחינת המוחין (<small>שהם החכמה הנקרא 'מחשבה'</small>) - לכן כולהו אתביררו במחשבה כנזכר בפ' פקודי דף רנ"ד ע"ב {{ממ זהר|ב|רנד|ב}}, שהם שכ"ה ניצוצין. וענינם הם אלו הז' מלכים שמתו שהם דינין וגבורות וניצוצי אש. והם ז' מלכים שהם {{מכפלת גימטריה|ז'|פעמים|אדם}} -- גימ' {{גמט|שט"ו}}. והם גימ' {{גמט|ש"ך}} {{הערה|<small>[הגהה - צמח עם ה' גבורות קדושים]</small>}}. וזהו סוד {{צ|זריק ניצוצין לש"ך עיבר וכולי}}, כי הם המ"נ כדלקמן אשר אח"כ בעת התיקון בירר הטוב מתוך הפסולת והסיר הפסולת מתוך המחשבה ההיא.
:'''''<small>בפסקה הבא יש שוני גדול בין הדפוסים ולכן הצגנו שניהם בנפרד - ויקיעורך</small>'''''
▲ואע"פ שהם ז' מלכים, עם כל זה הם י' אלא שהם על דרך ז' היכלות אשר נזכר פרשת פקודי שהם ז' היכלות והם י' (<small>כי היכל העליון כולל ג' היכלות ותחתון כלול מב'</small>). וכן הענין בכאן שהם ז' מלכים {{הערה|<small>[הגהה - צמח כי בלע כולל יובב וחשם כנודע]</small>}}. והם י' על דרך הנ"ל.
:'''<small>דפוס ירושלים:</small>'''
* ואח"כ היה בירור ב', שכאשר הוברר
* ואח"כ היה בירור אחר, כי אחר שהובררה הבחי' של הבינה, אז הבחי' של המלכות עלתה.{{ש}} ואח"כ כאשר נתקן ז"א, הובררה בחי' שיש בהם מן המלכות של ז"א, ועלתה שם ע"ד הנ"ל.{{ש}}
* ואח"כ כאשר נתקנה נוקבא דז"א, נתקנה תחלה בבחי' אב"א, ואז עדיין לא הובררה המ"נ דילה, אשר בתוך המלכות הנ"ל.'''ע"כ דפוס ירושלים'''.
:'''<small>דפוס קארעץ:</small>'''
▲והנה ענין בירורם על ידי המחשבה, ענין הדבר הוא במה שאמרנו כי כל אלו המלכים הם בחינת המוחין של הנקבות אשר גם הם נקרא מחשבה, ולכן כאשר המחשבה עליונה (<small>שהיא חכמה סתימאה דברישא דעתיקא קדישא</small>) רצה לתקנה אחר שנתקן אריך אנפין בתקונים שלו ואז יצא האור שלו ע"י המעטת האור שלו בסבת אותם התקונים כנודע ועי"כ היה כח באלו המלכים להחיות ולקבל אור העליון ואז המחשבה עלאה מוחא סתימאה דברישא דבעתיקא האיר בהם ועי"ז נבררו אלו המלכים ואז היותר מובחר שבהם שהוא בחי' שיש בהם מא"א אלו בסוד מ"נ והובררו והשאר נשאר למטה. ודע כי אותה הבחינה שעלתה באריך אנפין הם בחינות השערות שבדיקנא דיליה כנודע, כנזכר באדרא בתקונא קדמאה, הנקרא 'אל' אשר בו ג' עלמין שהם ג' מלכים אלו מהז' מלכים, והם '''בלע יובב חשם'''. ואלו השערות הם נמשכין ממ"ס{{הערה|מוחא סתימאה? - ויקיעורך}} עצמה כנודע, והוא החכמה סתימאה, והוא נוקבא לגבי כתר דעתיקא. נמצא כי השערות האלו הם מ"נ דילה וע"כ שערי דדיקנא הם דינין תקיפין.
* ואח"כ היה בירור ב' אחר שנתקנו או"א ואז אותו הבחי' של הבינה שיש באותן המלכים הובררה בחי' של או"א אשר היתה שם ויצא משם ועלה ונתברר במחשבה דא"א כנ"ל, אך בחי' זאת דבינה עלתה במקומם למעלה וכאשר נתקנו או"א אז הוברר גם כן בחי' זו ויצא משם ועלה בסוד מ"נ של הבינה.
* ואח"כ היה בירור אחר, כי אחר שהובררה בחינה של בינה כאשר נתקן ז"א הובררה בחי' שיש בה מן המלכות של ז"א ועלתה שם על דרך הנ"ל.{{ש}}
* ואח"כ כאשר נתקנה נוקבא דז"א נתקנה תחלה בבחי' אב"א ואז עדיין לא הובררה המ"נ דילה אשר בתוך המלכות הנ"ל. '''ע"כ דפוס קארעץ'''.
▲ואח"כ היה בירור ב' שכאשר הוברר הבחינות של א"א אשר היתה שם, ויצאו משם ועלו ונתבררו במחשבה דא"א כנזכר -- אז הבחינה הזאת דבינה שבתוך המלכות הובררה ועלתה במקומה למעלה. וכאשר נתקנו אבא ואמא אז הובררה ג"כ בחינת זו"נ, ויצאו משם ועלו בסוד מ"ן של הבינה{{הערה|ס"א אל הבינה}}{{הערה|הגהה בדפוס ישן ''(פי' ביסוד שלה)''}}.
וז"ש פר' פקודי דף רנ"ח ע"ב {{ממ זהר|ב|רנח|ב}} כד יסתיים גלותא במשיכו דרגלין ברגלין כדין יבא משיח כי הרי אלו בחי' המלכים הם אדם א' מראשו ועד רגליו אשר נטבע באלו הקלי' ובכל פעם ופעם שיש זווג עליון אנו מעלין ע"י תפלתינו ניצוצות הקדושה שבו בבחי' מ"נ וכאשר יתבררו ויעלו גם הניצוצין אשר ברגליו אז יושלם להתתקן כל אדם הזה אז יבא משיח וענין רגליו אלו הוא בעשייה שהוא בחי' רגלים ושם הוא סיום הקדושה שהוא המלכות הנקרא קץ הימין וכנגדו בקליפה אשר שם נקרא קץ הימים וכאשר יתוקנו הנשמות אשר נפלו עד שם אז יהיה זמן הגאולה.
| |||