לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חשבון התקופות: השבת "ואדר" לקדמותו
←‏צורת היד: השבת ואדר בסעיף נוסף.
שורה 940:
ומה שלא כתבו ד׳ בבית זה ונחשוב בלא צירוף השנה, הוא כי מכאן ואילך לא יכלו להעמיד החשבון באופן אחר. וזה, כי כשתפול התקופה בשנה ראשונה של מחזור ד׳ או ה׳ ימים בחודש, על כרחך תפול בשנה השנייה לפחות י׳ ימים יותר בחודש, מפני היתרון שנת החמה על שנת הלבנה שהוא י׳ ך״א ר״ד. לכך כתבו בבית השני והוא האמצעי – י״ג, הוסיפו עשרה על המספר שבשנה ראשונה. ומפני הך״א שעות ור״ד חלקים נתנו לך לסימן, שתצרף השנה לזה המספר שהוא י״ג, ויהיה י״ד. אבל צירוף השנה אינו אלא מפני הך״א שעות ור״ד חלקים כמו שכתבתי. וכן הוצרכו לעשות בכל שנה ושנה. ולפיכך שמו בבית השלישי והוא העליון, כ״ג, וציוו עוד לצרף עמו מספר השנים, מן הטעם שנתבאר. ולשנה הרביעי<ref>הרביעית</ref> תוסיף על השלישי<ref>השלישית</ref> עוד י׳ של י׳ כ״א ר״ד ויהיה ל״ג. וכבר ידעת שהשנה השלישית היא מעוברת, ואם כן תצטרך להשליך ל׳ כנגד ימי החודש העיבור שעבר, וישאר לך ג׳, לפיכך תחזור לבית התחתון שיש בו ג', אלא שמשום הך״א שעות ור״ד חלקים שבכל שנה – תחבר עם הג׳ מספר השנים שעברו תוך המחזור.
 
וכן תעשה לעולם, כשתחבר מספר הנמצא בבית אחד מפרקי האגודל עם מספר השנים שעברו תוך המחזור ותמצא בהם יותר מל', השלך הל׳, והמותר קח לך לידע כמה ימים בחודש תהיה התקופה. חוץ משנות העיבור, ברוב הפעמים אם לא יהיה לך ל׳ לתקופת ניסן, תפול תקופת ניסן באדרבואדר. כגון עתה, שנת של״ט לפ״ק, תמצא בכלות י״ט בבית התחתון ח׳, והוסיף עליו י״ט ויהיה ך״ז, ותפול התקופה באדר. ואם היה יותר מל׳, היית משליך הל׳ ותפול בניסן. וגם בזה לא תוכל לטעות ובקל תוכל לידע, כשתמנה צ״א ימים מתקופת טבת, תדע אם מספר הימים שבאגודל יהיו באדר או בניסן, וכן לכל התקופות.
 
ואחר שידעת טעם מספר הכתוב באגודל נגד תשרי, בקל תדע טעם מספר התקופות האחרות. כי כשתהיה תקופת תשרי ג׳ ימים בחדש, אי אפשר לתקופת טבת ליפול פחות מה׳ ימים בחדשה, כשתמנה צ״א ימים. וכשתקופת טבת היא בה׳ ימים בחודש, אי אפשר לתקופת ניסן פחות מח׳ ימים בחודש, לפי מספר צ״א ימים, שהרי יש בכאן ב׳ חודשים חסרים בינתיים, טבת ואדר, ודוק ותמצא. וכשתהיה תקופת ניסן ח׳ ימים בחודש, לא תוכל להיות תקופת תמוז פחות מי׳ או י״א ימים לחודש, לפי מספר צ״א ימים, וצירוף ג׳ פעמים הז׳ שעות ומחצה. לפיכך שמו הסימנים הללו כנגד כל חודש שיש בו תקופה בבית התחתון, ונתנו בהם סימן נוטריקון, '''ג'''ם '''ה'''חלש '''ח'''זק '''י'''היה. ואחר כך כשתוסיף על כל שנה ושנה לאותה התקופה י', משום י׳ די׳ כ״א ר״ד, תדע טעם מספר האותיות שבשאר בתי הפרקים, ולא תצטרך לחוש אם לא יהיה מספר הימים שבאגודל מכוון עם יום התקופה שמימי השבוע, רק שתוסיף על מספר האגודל עד שתגיע לחשבון יום התקופה שבא לך מבתי האצבעות. ודי לך בזה בביאור תקופות היד.