סמ"ג עשה יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סמ"ג|עשה|יח|יט|כ|לעבוד ה' יתברך בתפילה בכל יום}}
מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר {{פסוק|ועבדתם את ה׳ אלקיכם|שמות|כג|כה}} ונאמר {{פסוק|ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם|דברים|יא|יג}}. ותניא בספרי [{{מקור|ספרי על דברים/עקב]/פיסקא מא|פ' עקב}} ובירושלמי דפרק תפלת השחר {{מקור|ירושלמי ברכות ד א|הלכה א'}}: איזוהי עבודה שבלב? הוי אומר זו תפלה. ובפרק אין עומדין [דף ל״ג]{{הפניה-גמ1|ברכות|לב|ב}} אמר רבי אליעזר: גדולה תפלה מכל הקרבנות שנאמר {{פסוק|למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע וגו׳}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יא|טו}}.
 
ותנן בפרק מי שמתו [דף כ׳]{{הפניה-גמ1|ברכות|כ|ב}} שנשים ועבדים חייבין בתפלה, לפי שאין לה זמן קבוע מן התורה ואינה מצות עשה שהזמן גרמא. ובימי אנשי כנסת הגדולה, הם עזרא וזרובבל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחבריהם, עמדו הם ותקנו שמונה עשר ברכות שאנו אומרים על הסדר ותקנו התפלות בזמן הקבוע. ומניין התפלות כמנין הקרבנות? כדאמר בתוספתא [{{מקור|תוספתא/ברכות/ג|פ״ג דברכו׳דברכות}} ומביאה בפרק תפלת השחר דף כ״ז]{{הפניה-גמ1|ברכות|כו|ב}}: תפלת השחר כנגד תמיד השחר, תפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, ותפלת מוסף כנגד קרבן מוסף ביום שיש בו קרבן מוסף. וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלת ערבית, שהרי איברי תמיד של בין הערביםהערביים מתאכלין והולכין כל הלילה, שנאמר {{פסוק|היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה|ויקרא|ו|ב}}. כענין שנאמר {{פסוק|ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה|תהלים|נה|יח}}. וכן מצינו בדניאל בגולה שהיה מתפלל ג׳ פעמים ביום וקורא תפלתו עבודה, שנאמר {{פסוק|אלהך די אנת פלח ליה בתדירא|דניאל|ו|יז}}. וכן אמר דוד {{פסוק|תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב|תהלים|קמא|ב}} ואומר {{פסוק|ונשלמה פרים שפתינו|הושע|יד|ג}}. אמנם קיימא לן כרב באיסורי דאמר [שם דף כ״ט]{{הפניה-גמ|ברכות|כז|ב}} תפלת ערבית רשות. ומוכחת ההלכה בפ׳בפרק קמא דשבת [דף {{הפניה-גמ|שבת|ט]|ב}} שאינה רשות ממש אלא באונס קטן יכול לבטלה. [פרק תפלת השחר דף ל׳]
 
{{הפניה-גמ1|ברכות|כח|ב}} בימי רבן גמליאל הזקן רבו מינין בישראל., עמד הוא ובית דינו והתקינו ברכה אחת שמתפללין בה לאבד מינין. נמצא מנין הברכות בכל התפלה תשע עשרה. בפ׳בפרק מצות חליצה [דף ק״ה]{{הפניה-גמ1|יבמות|קה|ב}} אמר רבי יוסי: העומד בתפלה נותן עיניו מלמטה כאילו הוא מביט לארץ, ויהיה לבו פנוי מלמעלה כאילו הוא עומד בשמים, כענין שנא׳שנאמר {{פסוק|נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים|איכה|ג|מא}} ואומר {{פסוק|שויתי ה׳ לנגדי תמיד|תהלים|טז|ח}}. ובברכות [פ״ק דף י״א]{{הפניה-גמ|ברכות|י|ב}} אמרינן שהעומד בתפלה צריך שיכוין רגליו זו אצל זו כעין מלאכים שנאמר {{פסוק|ורגליהם רגל ישרה|יחזקאל|א|ז}} משמע שני הרגלים כרגל אחד. והוא הדין שישוה ידיו על לבו זו אצל זו {{הפניה-גמ|ברכות|ל|ב}} ויעמוד באימה וביראה שנאמר {{פסוק|עבדו את ה׳ ביראה וגילו ברעדה|תהלים|ב|יא}}. [פרק אין עומדין דף ל״ב] ותניא [בפרק קמא דף י״א]{{הפניה-גמ|ברכות|י|ב}} אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל משום שנאמר {{פסוק|ממעמקים קראתיך ה׳|תהלים|קל|א}}. [שם בפ״ק דף ה׳] ושלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר שנאמר {{פסוק|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר}} וארון ומגדל שקורין עליו ספר תורה נהגו העם להתפלל כנגדו כיון שקבועים שם ועומדין. [ריש מסכת תענית דף ב׳]
 
כל ימות הגשמים אומר מוריד הגשם בברכה שניה - מתפלת המוספין של יום טוב האחרון של חג, עד תפלת שחרית של יום טוב הראשון של פסח. משם ואילך, כל ימות החמה אומר מוריד הטל. ומי שטעה בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם, חוזר לראש אף על פי שנזכר לפני שומע תפלה, כדמוכח בפרק תפלת השחר [דף ל׳] ואף על פי שהירושלמי [בפ״ק דתענית] חולק ואומר שאומר בשומע תפלה. ואם הזכיר בימות הגשמים מוריד הטל, אין מחזירין אותו [בתו׳ פ׳ תפילת השחר ז״ל ותו׳ פ״ק דתענית ד״ג] דהכי אמר ר׳ זעירה בשם רבי חנינא בירושלמי [דלעיל] גרסי׳ בירושלמי בפרק קמא דתענית [שם ובתו׳ פרק קמא דתענית דף ג׳] התפלל ואינו יודע אם הזכיר אמר ר׳ יוחנן כל ל׳ יום מה שהוא למוד עד עתה מזכיר וחזקה שהתפלל כמו שעשה עד עתה קודם שבא החג ולא הזכיר משלשים ואילך מה שצריך להזכיר מזכיר ואין צריך לחזור. עוד גרסינן שם ויזכיר מבערב לית כל עמא תמן ופרי׳ ויזכיר בשחרית אם כן יסבור העולם שהזכיר מבערב ויתפללו פעם אחר׳ לבטלה אלא מגו דלא מדכר בקמייתא ומדכר בתנייתא ידוע שלא הזכיר מבערב [פ״ק דתענית דף ג׳] טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם חוזר לראש [שם] ואם לא הזכי׳ טל אין מחזירי׳ אותו שאין הטל נעצר ואין צריך בקשה [פר״ק דתענית ד״י] שואלים את הגשמים בימי הגשמים בברכות השנים ביום ששים ממש אחר תקופת תשרי [פרק תפלת השחר דף ל׳] שכח לשאול בברכת השנים אם נזכר קודם שומע תפלה שואל בשומע תפלה ואם נזכר לאחר שבירך שומע מפלה חוזר לברכת השנים ולדברי רבינו חננאל חוזר לשומע תפלה וכן משמע בירושלמי [עיין בתוס׳ שם] ואם לא נזכר אלא לאחר שהשלים תפלתו חוזר כל תפלתו. [שם]