לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 949:
עוד יש לי למסור בידך סוד אחד מסודי העיבור, אבל ראוי הוא לפרסמו לרבים כמו שאכתוב בע״ה. והוא מובן ליודעים מעט בחכמת התכונה, ואפילו לאינם יודעים רק צורת הכדור, והוא זה.
 
דע, שמה שכותבין בלוחות השעות של המולדות וכן של התקופה, אינם מכוונים עם אותם השעות שאנו מונין מתחילת ליל כל יום ויום, דא״כ לא ידעו ולא יבינו שם מולד שוה ותקופה של מהלך השוה. תדע, שהרי ערך אורך הקשת שהולכת החמה ביום תקופת ניסן בעיגול השמש משוה היום בו ביום, אינו דומה לקשת השמש של כל יום שהולכת החמה מאותו יום עד יום תקופת תשרי, וכן מתקופת תשרי עד תקופת ניסן, וכן חוזר חלילה. כי מחמת שמתקופת ניסן ואילך מתארך היום בכל יום על הלילה, לא ידמה קשת השקיעה של בו ביום לשאר הקשתות של אחריו עד סוף תקופת ניסן, דהיינו עד שתגיע החמה לראש סרטן. וכשתגיע לתחילת נקודת סרטן ויהיה שם המולד של תמוז, לא יהיה בתחילת הלילה בראייתינו, רק בכמו חצי שעה קודם הלילה. ולכן תקופת ניסן שהיתה בתחילת הלילה, אם תחשוב אח״כ תקופת תמוז ז׳ שעות ומחצה אחר תקופת ניסן, אי אפשר לחשוב אותן הז׳ שעות ומחצה מתחילת ליל תקופת תמוז, כי אינו מכוון, שהרי החמה והלבנה בגלגלם הולכין בכל יום קשת שוה לכל יום, ואותן הקשתות לא ישוו במשוה היום. על כן אי אפשר לך לכוין אפילו מהלך השוה אלא על זה הדרך, שכשתחשוב כך תקופת ניסן שהיתה בתחילת הלילה, וצריך אתה לומר שהיתה בכמו שש שעות אחר חצות של היום שלפניה שהיתה חמה על ראשך, ואם כן אחר כך תהיה תקופת תמוז י״ג שעות ומחצה אחר חצות היום של היום שלפניה שהיתה חמה על ראשך, וזה לא יגיע לז׳ שעות ומחצה מתחילת אותה לילה, כי מהלך הקשת חצי היום, ולעולם שוה זה לזה כידוע בחכמת התכונה. וכן על זה הדרך בתקופת טבת עם תקופת תשרי, כי בתקופת תשרי תחזור החמה לערך הקשת שהיתה בניסן, שתהיה באותו ערך אחר חצות היום שלפניה. ועיין גם במולדות יש חילוק על זה הדרך בכל חודש וחודש, אלא שאינו מורגש כל כך, ואין להקפיד עליו, בצירוף שאינם המולדות האמיתיים. ואף על פי שגם התקופה אינה האמיתית אלא השוה, מכל מקום לפי מה שקבלנו מן הסכנות בין רגע תקופה לתקופה לכאורה נראה שנמסר לנו על תקופות ההשוות, ויש להקפיד עליו. אף על פי שהעולם אינם נזהרים אלא במספר שעות מתחילת הלילה, אבל עיקר ההקפדה ראויה להיות על השעות שכתבתי, ושומר פתאים ה'.
 
===ביאור הסימן===
והנה נתנו קדמונינו ז״ל ג׳ סימנים בתקופת היד. ונראה לי כי בודאי לא נפלו אלו הסימנין במקרה, רק בכוונה גדולה, ויכוונו לתכלית מה, כמנהג חז״ל בכל מקום שמדברים בלשון חכמה ומשלים וחידות, כמאמר הכתוב {{ממ|משלי|א|ו}}: "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם". על כן אני אומר שכוונו בסימנים אלו בצורת היד, לפי שימינו פשוטה לקבל שבים, ובזה הוא יתברך מנהיג את עולמו, אשר עיקר הנהגתו על ידי מערכת הכוכבים, שהחמה היא העיקרית והגדולה שבהם. וזה כוונתם: ת"ו הוא לשון עוד בלשון הגמ׳, אמז״ם הוא מלשון זמם, דמי״ם הוא מלשון חתן דמים הוא לי. והכי פירושו: עוד אני זומם ומחשב, ויודע אני שהגט אשר נתן לנו הש״י אשר בו שלחנו מעל ארצנו, גט דמים הוא לנו ונתחייבנו בו ברוב עונינו. על כן נ״א, אין נא אלא לשון בקשה ת״ו מלשון עוד ומענין "ויבך על צואריו עוד" {{ממ|בראשית|מו|כט}}, כלומר: בבקשה ממך בקשת הפצר ועוד, אתה שד״י תמח״ה את הג״ט ולא יזכר ולא יפקד, על דרך "אי זה ספר כריתות אמכם" {{ממ|ישעיהו|נ|א}}, וכתיב {{ממ|הושע|ב|ט}} "ואשובה אל אישי הראשון" וגו׳, ותפשוט ימינך לקבל אותנו בתשובה. ואז חז״ק יהי״ה ג״ם החל״ש, רוצה לומר: ישראל החלשים בגלות הזה יהיה חזקים, להתגבר על כל האומות לחזקם ולתקפם הראשון, לשוב לארצם ולחזות בנועם ה' וגו׳ אמן כן יהי רצון.
{{מרכז|'''בדיך רחמנא דסייען.{{ש}}ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.'''}}
 
{{לא נשלם}}