פקודת המכס: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [890573]
[890797] תיקון מס' 28
שורה 5:
{{ח:מאגר|2000883}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק מ״ב, עמ׳ 493|פקודת המכס}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 39|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)}}, {{ח:תיבה|155|תקון}}, {{ח:תיבה|248|תקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1939, תוס׳ 1, 19|תקון}}, {{ח:תיבה|154|תקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 32|תקון}}, {{ח:תיבה|51|פקודת הסכמי מכס בין פלשתינה (א״י) וסוריה ובין פלשתינה (א״י) והלבנון}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1941, תוס׳ 1, 2|תקון}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 131|תקון}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 6|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208867.pdf}}.
 
'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשי״ז, 39|פקודת המכס|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_vn_525672.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 28|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208869.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 82|תיקון מס׳ 2|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 42|חוק המכס (הוראת שעה ואישור פעולות)|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211830.pdf}}, {{ח:תיבה|78|ת״ט|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317414.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 118|תיקון לפקודת תעריף המכס והפיטורין|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208871.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 156|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211684.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 16|תיקון מס׳ 5|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 17|תיקון מס׳ 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208873.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 14 לחוק לעידוד השקעות הון|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209076.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 28|חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 149|תיקון מס׳ 9|http://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 31|חוק העבירות המינהליות|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 6 לחוק מס ערך מוסף|http://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210510.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 353|תיקון מס׳ 12|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211195.pdf}}, {{ח:תיבה|356|חוק סוכני המכס (תיקון)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 136|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 24|תיקון מס׳ 15|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211455.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 44|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 45|תיקון מס׳ 17|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 424|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300497.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 23 לחוק מס ערך מוסף|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300511.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 386|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 70|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 306|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 590|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}, {{ח:תיבה|735|תיקון מס׳ 2 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 270|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318394.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1198|חוק העיצובים|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 256|תיקון מס׳ 28|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 15:
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: מינהל}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישוםהצהרות וערובה}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: יִיבוא טובין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: יְבוא אסור ויבוא מוגבל}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: יִיבוא בדרך הים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תסקירמצהר על המטען}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: פריקה והֶנחֵת}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: רשמונותהצהרת ייבוא}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: יִיבוא שלא בדרך הים}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: החסנת טובין}}</div>
שורה 38:
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן א|סימן א׳: חילוטין}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13 סימן ב|סימן ב׳: עונשין}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13א סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית}}</div>
<div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 13א סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: אישומי מכס}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳: דיווח אלקטרוני}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: הוראות שונות}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת (תיקוןף תשע״ח)}}</div>
</div>
 
{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}
 
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה, תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
שורה 55 ⟵ 62:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה שלא כדין“, לענין טובין מוברחים או מחולטים – הובלתם שלא על פי רָשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הִישָבון“ – השבת דמי מכס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 9|הפרק התשיעי}}, או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160ב|סעיף 160ב(א)}} ונתמלאו תנאי ההישבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייבוא“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייצוא“ – {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סוכני המכס“ – {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חמרי נפץ“ – גליצרין חנקני, דינמיט, כותנַת־נפץ, אבקת־הֶדֶף, מִלחי־פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רְכִיבִים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקות־הַקָשָה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טוּבין חָבי מכס“ – טובין שיש לשלם עליהם מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימים“ – למעט יום שבת וכל יום אחר שהממשלה הכריזה עליו בצו כחג ציבורי לענין פקודה זו{{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי הובלה“ – כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן המכס“ – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן רָשוּי“ – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומיםשהותרו להחסנהלאחסנה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק 5|בפרק חמישי}} ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות־המכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבעות“ – בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“”המנהל“מנהלכהגדרתו אגף{{ח:חיצוני|פקודת המכסמס והבלוהכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסי יבוא“ – מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי העדפה“ – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקור הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, ”העדפה“ – לרבות הפחתה או פטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצהר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים}};
כל אחד מאלה, ובלבד שהמנהל אישר אותם לעניין פקודה זו:
{{ח:תתת|(1)}} נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(2)}} שדה תעופה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(3)}} מסופי מעבר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה)|בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(4)}} תחנות גבול לפי {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול)|צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן מכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|בחוק סוכני המכס}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”על פי רָשות“ – על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הייבוא והייצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד־מכס“ – כל אדם המועסק בשירות רָשות־המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רָשות־המכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שַעתּוּק של פרסום כזה;
שורה 74 ⟵ 96:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רָשוי“ – שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רָשות־המכס“ – אגף המכס והבלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטעון“ – ייצוא אל מחוץ לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד ייצואם מישראל, והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו נמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודות“ – מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.
 
שורה 90 ⟵ 113:
{{ח:ת}} כלי השיט שבשירות רשות־המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.
 
{{ח:סעיף|6|קביעת נמלים, שדות תעופה וכו׳|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
{{ח:תתת|(1)}} תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי־מכס אל כלי שיט;
{{ח:תתת|(2)}} מקומות כניסה;
{{ח:תתת|(3)}} נמלים ותחומיהם{{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} תחנות תעופה אזרחית;
{{ח:תתת|(5)}} נתיבים להובלה ביבשה;
שורה 100 ⟵ 123:
{{ח:תתת|(7)}} מקומות לבדיקת טובין;
{{ח:תתת|(8)}} מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} נמלים, רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה – יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.
 
{{ח:סעיף|7|סידורים ברציפים}}
שורה 115 ⟵ 138:
{{ח:תת|(ב)}} לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא יִיפָּרק מעל כל כלי שיט, ולא יִיפָּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.
 
{{ח:סעיף|11|שכר|תיקון: שעות נוספותתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} הותרה עבודה בימי מנוחה או פגרה או מחוץ לשעות העבודה הרשמיות, ייגָבה בעד שירותם של פקידי־המכס שכר שעות נוספות בשיעור שנקבע.
 
{{ח:סעיף|12|סבלים|תיקון: ואגרות סבלותתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להתקין תקנות בדבר העסקתם של סבלים העובדים במחסני המכס או בכל מקום הנתון לפיקוח רָשות־המכס, והוא רשאי לקבוע את השכר שייגבה בעד שירותים אלה.
 
{{ח:סעיף|13|אגרות השגחה}}
שורה 128 ⟵ 151:
{{ח:תת|(4)}} עבודה המצריכה להוציא פקיד־מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רָשות־המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.
 
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישוםהצהרות וערובה|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|14|הפיקוח על טובין|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין יהיו נתונים לפיקוח רָשות־המכס כאמור להלן:
{{ח:תת|(1)}} טובין שיובּאו – משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד יִיצואם, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} טובין שמכוונים לתבוע עליהם הישבון ביצואם לפי {{ח:פנימי|פרק 9|הפרק התשיעי}} – משעה שהוגש לרשות המכס הרשימון על ייצואם ועד ייצואם;
{{ח:תת|(3)}} טובין שנועדו ליצוא וייצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא עד ייצואם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} טובין שנועדו ליצוא – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא, או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳ לפרק שישי}}, לפי המוקדם, עד ייצואם.
 
{{ח:סעיף|15|טובין בכלי שיטהובלה הנתונים לפיקוח המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין הנמצאים בכלי שיטהובלה הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות־המכס כל עוד כלי השיטההובלה נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוף של ישראל.
 
{{ח:סעיף|16|זכות בדיקה}}
שורה 167 ⟵ 191:
{{ח:ת}} רָשות־המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רָשות־המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי־המכס.
 
{{ח:סעיף|24|רִשְמוןהצהרות|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין מיובאים או טובין שנועדו לייצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק רביעי}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: או הצהרת ייצוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳ לפרק שישי}}, לפי העניין)}}.
{{ח:ת}} כל טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, חוץ מטובין שיִיבּואם אסור, ניתן להגיש עליהם רִשְמוֹן ולקבל עליו הַתָּרָה בדרך שתיקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|25||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|26|רשות להגיש רשמון מיוחד|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין בכל צורה ואופן ובכל תנאי שיראה להורות.
 
{{ח:סעיף|27|חובת|תיקון: מגיש רשמון להשיב על שאלותתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} המגיש רשמון חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הנקובים בו, אם נדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד־מכס אחר.
 
{{ח:סעיף|28|התרת הרשמון|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} משהותר רשמון יראו את הטובין כרשומים, והרשמון שהותר ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום בו.
 
{{ח:סעיף|29|יש|תיקון: לטפל בטובין לפי הרשמוןתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} טובין שהוגש עליהם רשמון והותר, יש לטפל בהם מיד בהתאם לטיבו של הרשמון.
 
{{ח:סעיף|30|מטען אישי של נוסעים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליַבְּאם וליַצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי רשמוןהצהרת ייבוא {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: או הצהרת ייצוא, לפי העניין)}}.
 
{{ח:סעיף|30א|חובת מתן הצהרה|תיקון: תשל״ב, תשנ״ה}}
שורה 192 ⟵ 216:
{{ח:תת|(ב)}} קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.
 
{{ח:סעיף|31|זכות לדרוש ערובה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רָשות־המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות־המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או להתָרַתלמתן הרשמוןהתרה שלהםלגביהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ז)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
{{ח:תת|(ג)}} ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.
שורה 218 ⟵ 242:
{{ח:ת}} טובין שיובּאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רָשות־המכס כדרך טובין שיובּאו באופן אחר.
 
{{ח:סעיף|39|הנוהל בחבילות דואר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, בטובין שיובּאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה בטופסשבטופס או בתוויתשבתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הרִשְמוןהצהרת הנדרשהייבוא הנדרשת לפי פקודה{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ לפרק זורביעי}}, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רָשות־המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
{{ח:תת|(ב)}} טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.
 
{{ח:סעיף|39א|תשלום מכס על ידי אדם אחר|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} בהסכמת המנהל ובתנאים הנראים לו, רשאי אדם לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין, כולו או מקצתו, גם אם לא הוא שייבא אותם, ובמקרה זה, דינו מיום מתן הסכמת המנהל, כדין מי שייבא את הטובין.
 
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: יִיבוא טובין}}
שורה 245 ⟵ 269:
{{ח:ת}} טובין שיִיבּואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא יְיַבֵּא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.
 
{{ח:סעיף|44|טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תתת|(א)}} טובין שייבּואם אסור המצויים באניהבכלי שסרההובלה המגיע לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של האניהכלי ההובלה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רָשות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בין־לאומית של ישראל.
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: יִיבוא בדרך הים}}
 
{{ח:סעיף|45|ייבוא טובין דרך הים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} כדי להבטיח שיִיבּואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
{{ח:תת|(1)}} יותן לעלות אל האניה;
{{ח:תת|(2)}} יוגש תסקירמצהר על מטען האניה;
{{ח:תת|(3)}} הטובין שהוגש עליהם מִצְהר לפריקה יִיפָּרקו ויותן לבדקם.
 
שורה 277 ⟵ 302:
{{ח:ת}} לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד־המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תסקירמצהר על המטען|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|53|תסקירהגשת על מטען האניהמצהר|תיקון: תשנ״ה, תשס״ג, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה, ובכלל זה מטען שיעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(א)}} אניה שבאה מחוץ לארץ חייב הקברניט או עובד אניה אחראי שהקברניט מילא ידו או בעל האניה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו בישראל –
{{ח:תתת|(1)}} להגיש עד עשרים וארבע שעות לפני בואה של אניה לנמל, תסקיר על האניה ועל מטענה על ידי מסירת מִצהָר־כניסה לגובה המכס על הטובין הנמצאים בה;
{{ח:תתתת|(א)}} יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה – קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ־24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} יגיש משלח בין־לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין־לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, ”משלח בין־לאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס#סעיף 24א|בסעיף 24א לחוק סוכני המכס}};
{{ח:תתת|(3)}} להגיש כל תעודה שתידרש בענין האניה ומטענה.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(ב)}} מצהר כניסה יימסר בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תתתת|(א)}} בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה – נמל פקידה) – לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון – בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.
 
{{ח:סעיף|54|תיקון מצהרטעות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} במצהר התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.
{{ח:תת|(א)}} גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן טעות גלויה בגופו של מצהר או להשלים כל חסר, שהם, לדעתו של גובה המכס, פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
{{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בסעיף קטן (א), אין לתקן מצהר יְבוא.
 
{{ח:סעיף|54א|הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:סעיף|55|קברניט אניה שנטרפה חייב בתסקיר}}
{{ח:ת}} מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}.
{{ח:ת}} אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, תסקיר על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.
 
{{ח:סעיף|55|קברניט אניה שנטרפה חייב בהגשת פרטים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, פרטים על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.
 
{{ח:סעיף|55א|חובה לסייע לפקיד המכס במילוי תפקידו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה, להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך ותעודה בנוגע לכלי ההובלה ומטענו.
{{ח:תת|(ב)}} קברניט של אנייה, חברת תעופה או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו.
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: פריקה והֶנחֵת}}
 
{{ח:סעיף|56|פירוק הצובר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אין לפרק את הצוֹבֶר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שהרִשְמוןשניתנה עליהםלגביהם הותרהתרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.
 
{{ח:סעיף|57|הסרת טובין מאניה}}
שורה 314 ⟵ 350:
{{ח:ת}} גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רָשות־המכס או לכל מקום אחר.
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: רשמונותהצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|62|סוגיהצהרת הרשמונותייבוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שטעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת ייבוא):
{{ח:ת}} כל טובין שיובּאו יירשמו, בטופס שנקבע, לאחת המטרות שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} צריכה בארץ;
{{ח:תתתתת|(2)}} החסנה;אחסנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|וחוק סוכני המכס}}, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין.
{{ח:תת|(3)}} שִטעוּן;
{{ח:תת|(ג)}} הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
{{ח:תת|(4)}} מעבר.
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי העדפה;
{{ח:תתת|(4)}} מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא;
{{ח:תתת|(5)}} כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|ובחוק סוכני המכס}}.
 
{{ח:סעיף|63|רשמוןהמועד ארעילהגשת הצהרת ייבוא|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרת ייבוא תוגש לאחר הגשת המצהר, למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד הייבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ־45 ימים ממועד הייבוא.
{{ח:תת|(א)}} אם אין בידי הבעל לספק מיד פרטים מלאים להגשת הרשמון, והוא מצהיר על כך לפני גובה המכס, רשאי הוא להגיש רשמון ארעי ולהפקיד כל סכום שיקבע גובה המכס כערובּה לתשלום המכס.
{{ח:תת|(ב)}} רשמוןלא ארעיהוגשה יוגשהצהרת וערובהייבוא תופקדבמועד לפיכאמור הוראותבסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
 
{{ח:סעיף|64|הגשת הצהרת ייבוא באמצעות מסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:סעיף|64|רִשְמון מוגמר}}
{{ח:ת}} הצהרת ייבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}.
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין הכלולים ברִשְמון ארעי חייב להגיש רשמון מוגמר תוך חודש מיום התרת הרשמון הארעי או בזמן מאוחר מזה, אם ראה גובה המכס להתיר תוספת זמן, וככל שהתיר; לא הגיש רשמון מוגמר – יחולט הערבון.
{{ח:תת|(ב)}} רשמון מוגמר של הטובין הכלולים ברשמון ארעי יוּגש כאילו לא הוגש הרשמון הארעי.
 
{{ח:סעיף|65|התרתהתרה הרשמוןלגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה הצהרת ייבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.
{{ח:תת|(א)}} רשמונו של כל המטען או המשגוֹר, שנפרק או שעומד לפריקה, יוגש לאחר הגשת התסקיר של האניה או לאחר בוא המשגוֹר, תוך הזמן שנקבע לכך או תוך זמן נוסף עליו שראה גובה המכס להתיר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(ב)}} טובין מתוך מטען או משגור כאמור שלא הוגש עליהם רשמון תוך הזמן שנקבע, רשאי גובה המכס להורות על סילוקם לכל מחסן מכס שהוקצה לכך.
{{ח:תתת|(1)}} המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(ג)}} עברו שלושה חדשים מיום שיובּאו אותם טובין או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה ולא נתבעו ולא הותר רשמונם, רשאי גובה המכס למכרם; אולם טובין שהם דבר האָבֵד, מותר למכרם בכל עת שיראה גובה המכס, בין לפני שסולקו למחסן ובין לאחר מכן.
{{ח:תתתת|(א)}} ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא שולמו מסי ייבוא כדין;
{{ח:תתתת|(ה)}} לא שולמה הוצאה שהתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא, כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת הייבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.
 
{{ח:סעיף|65א|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוגשה הצהרת ייבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(ג)}}, בהתאם לכללים שיקבע המנהל.
 
{{ח:סעיף|65ב|חובה להשיב על שאלות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מי שמגיש הצהרת ייבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה בלבד, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.
 
{{ח:סעיף|65ג|הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, המנהל רשאי להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים שקבע, הגשת מסמך אחר במקום הצהרת ייבוא; התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת ייבוא.
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: יִיבוא שלא בדרך הים}}
שורה 344 ⟵ 406:
{{ח:תת|(ד)}} יותן להיכנס לכלי ההובלה.
 
{{ח:סעיף|67|חובת|תיקון: הצהרה על טובין המובלים לא בדרך היםתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} בעל טובין שיוּבּאו לא בדרך הים, או המוביל טובין כאלה, חייב, מיד לאחר שהגיעו הטובין לבית המכס שבגבול או למקום הכניסה שהוקצה לכך, להודיע על כלי ההובלה ועל הטובין על ידי שימסור לפקיד הממונה על כך – הצהרה, בטופס שנקבע, ובה פרטים על כלי ההובלה ועל הטובין המובלים, וחייב הוא להקל על פקיד־המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה; כן עליו להשיב על כל שאלה ולהגיש כל תעודה בנוגע לטובין אלה.
 
{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: החסנת טובין}}
שורה 351 ⟵ 413:
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: מחסנים רשויים}}
 
{{ח:סעיף|68|טוביןרישיון חבי מכס מותר להחסיןמחסן|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – רישיון מחסן); המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.
{{ח:תת|(א)}} טובין שאין החסנתם אסורה לפי תקנות, מותר להחסינם במחסנים רשויים על ידי המנהל, בכפוף לתנאים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(2)}}, וניתנה לגביהם התרה ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – טובין שהותרו לאחסנה); ואולם המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לפרש ברשיון המחסן את סוגי הטובין שמותר להחסין בו ואת דרך ההחסנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור.
 
{{ח:סעיף|69|מחסנים לסוגיהם}}
שורה 376 ⟵ 439:
{{ח:ת}} טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד־המכס, עם הֶנחֵתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.
 
{{ח:סעיף|74|גמר ההחסנההאחסנה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שנרשמושהותרו להחסנהלאחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד־המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי ההחסנההאחסנה הוגמרההסתיימה.
 
{{ח:סעיף|75|סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שנרשמושהותרו להחסנהלאחסנה ולא הוחסנואוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
{{ח:תת|(ב)}} סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עִכָּבוֹן על הטובין כנגד הוצאות אלה.
 
{{ח:סעיף|76|אריזה שבה יש להפקיד טובין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שנרשמושהותרו להחסנהלאחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת עריכתהגשת הרשימההצהרת הייבוא לגביהם.
 
{{ח:סעיף|77|חובותיו של בעל רשיון|תיקון: תשנ״ה}}
שורה 419 ⟵ 482:
{{ח:ת}} מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובּה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.
 
{{ח:סעיף|86|דוגמאות מטובין מוחסנים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא רשמוןהגשת הצהרת ייבוא, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החָסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה – אף ללא תשלום מכס.
 
{{ח:סעיף|87|טיפול בטובין כשהם במחסן}}
שורה 437 ⟵ 500:
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.
 
{{ח:סעיף|91|רשמוןהצהרה על טובין מוחסנים והתרתם|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:
{{ח:ת}} טובין מוחסנים מותר לרשמם –
{{ח:תתתתת|(1)}} לצריכההצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ;
{{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:הערה|(עד יום 1.8.2019):}} {{ח:הערה|טובין ליִיצוא;}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} הצהרת ייצוא;
{{ח:תת|(3)}} לסילוק אל מקום אחר לשם החסנה.
{{ח:תתת|(3)}} הצהרת ייבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הצהרת ייבוא כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62(ב) עד (ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63 עד 65ג}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} לעניין הצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א)(2) – {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיפים 103(ב) עד (ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 104|ו־104}}.
 
{{ח:סעיף|92|המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהוחסנושאוחסנו, אוטובין שנרשמושהוגשה להחסנהלגביהם הצהרת ייבוא לשם אחסנה או למסירהטובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף מן91|בסעיף המחסן91(א)}}, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת סילוקםהעברתם, הֶנחֵתָם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.
 
{{ח:סעיף|93|טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שנרשמומוחסנים כהלכהשהוגשה למסירהלגביהם מןהצהרה המחסןכאמור לשם{{ח:פנימי|סעיף סילוקם,91|בסעיף 91(א)(2) או לשם(3)}}, וניתנה לגביהם ייצואהתרה, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.
 
{{ח:סעיף|94|החסנהאחסנה להלכה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(3)}} (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)(1) עד (3)}}, יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה.
{{ח:ת}} טובין שנרשמו להחסנה, בין לאחר ייבואם ובין לאחר סילוקם, ולפני שהוחסנו למעשה באו לרשמם לצריכה בארץ, ליִיצוא או לסילוק, יש לראותם כמוחסנים להלכה, ומותר למסרם לצריכה בארץ, לייצוא או לסילוק כאילו היו מוחסנים למעשה.
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: מחסני המכס}}
שורה 465 ⟵ 532:
{{ח:ת}} כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.
 
{{ח:סעיף|98|סמכות למכור|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שנרשמושהותרו ברשמון שנקבע, להפקדהלאחסנה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שהופקדושאוחסנו, רשאי גובה המכס למכרם.
 
{{ח:סעיף|99|תשלום היטלים}}
שורה 486 ⟵ 553:
{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: סדרי ייצוא}}
 
{{ח:סעיף|103|רישום ליצוא|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לפני שמעלים טובין אל אניה, קרון רכבת, או כלי הובלה אחר לשם יְצוא יש לרשמם לשם יְצוא בדרך שנקבעה לכך.
 
{{ח:סעיף|104103|טוביןהצהרת שנעצרוייצוא|תיקון: ממשלוחתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|וחוק סוכני המכס}}, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין.
{{ח:תת|(ג)}} הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות;
{{ח:תתת|(2)}} אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.
{{ח:תת|(ה)}} הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין.
{{ח:תת|(ו)}} הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיף 168}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|ובחוק סוכני המכס}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיפים 64 עד 65ג}} יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(ב)}}, המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.
 
{{ח:סעיף|104|טובין שנעצרו ממשלוח|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין שהיו רשומים ליְצוא ולא נשלחו באניה, ברכבת או בכלי הובלה אחר כאמור ברשמון, יודיע בעל הטובין על כך מיד לפקיד המכס ויתקן את הרשמון; ואם היו הטובין חבי מכס יש להחסינם מיד במחסן או לרשמם שנית לשם יְצואם לאחר מכן.
 
{{ח:סעיף|105104|תעודותטובין וערובותשלא יוצאו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל.
 
{{ח:סעיף|105|תעודות וערובות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו תעודות לטובין שנרשמו ליצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום שנרשמו לו, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.
 
{{ח:סעיף|105|מסמכים וערובות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו כל תעודה או מסמך הנוגעים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום האמור בהצהרה, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.
 
{{ח:סעיף|106|קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים}}
שורה 540 ⟵ 631:
{{ח:ת}} טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.
 
{{ח:סעיף|119|תעודת הנחת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד־המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות־המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם לרשמון היְצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות־המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההֶנחת של טובין שיִצֵא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד־המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות־המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם להצהרת הייצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות־המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההֶנחת של טובין שיִצֵא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.
 
{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: צידת אניה}}
 
{{ח:סעיף|120|השימוש בצידת אניה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן נרשמההוגשה לצריכהלגביה הצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.
 
{{ח:סעיף|121|השימוש בצידת אניה |אחר=[צ״ל: אין פורקים צידה אלא ברשות גובה המכס]}}
שורה 554 ⟵ 646:
{{ח:ת}} צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.
 
{{ח:סעיף|123|עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, לרשמםלהגיש כדרךלגביהם שרושמיםהצהרת סחורהייבוא או להחסינםלאחסנם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.
 
{{ח:סעיף|123א|החייב במכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אדם שאינו בעל הטובין רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או חלקו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.
 
{{ח:סעיף|123ב|תשלום המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ בפרק רביעי}}, ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא.
{{ח:תת|(ב)}} המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת הייבוא, ואם לא הוגשה הצהרת ייבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: תשלומי מכס}}
 
{{ח:סעיף|124|הזמןהמועד הקובע לגבילעניין שיעור המכס|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מכס ישולם לפי תעריףהשיעור שהואהחל בר תוקף בשעתבמועד התשלום; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמורהוראות בסעיףסעיף קטן (א), המכס על יבוא טובין בדוארשיובאו חבילות,באמצעות ישולםהדואר לפיולא תעריףהוגשה שהואלגביהם ברהצהרת תוקףייבוא, בשעתישולם שומתלפי המכסהשיעור כפיהחל שהורהבמועד פקידעשיית המכסהשומה המוסמך בבית הדוארעליהם.
{{ח:תת|(ג)}} המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת ייבוא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳ בפרק רביעי}}, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת ייבואם, ואם מועד ייבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיפים 140}} {{ח:פנימי|סעיף 160ב|או 160ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123ב|סעיף 123ב(א)}}, שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת הייבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור; לעניין זה, ”פטור מותנה“ – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים}}.
{{ח:תת|(ה)}} שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}}, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|אותו סעיף}} למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123ב|סעיף 123ב(א)}} והוראות סעיף קטן (א), בהתאמה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיפים 140}} {{ח:פנימי|סעיף 160ב|ו־160ב}}.
 
{{ח:סעיף|125|משקלות ומידות}}
שורה 744 ⟵ 849:
{{ח:ת}} טובין שהם חבי מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רָשות־המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.
 
{{ח:סעיף|140|תשלום המכס על טובין שנכללו בתסקירבמצהר ולא הוצגו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין חבי מכס שנכללו בתסקיר של כלי הובלהבמצהר ולא הוצגו לפני פקיד־המכס, ישלם בעל כלי ההובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר־תוקף בשעת מסירת התסקירהמצהר שהטובין עלנכללים הטוביןבו, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.
 
{{ח:סעיף|141|עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס}}
שורה 757 ⟵ 862:
{{ח:ת}} דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות־המכס מותר, לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.
 
{{ח:סעיף|143|שינוי בהסכם אגב שינוי במכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שנרשמושהוגשה לגבי הטובין לצריכההצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(1)}}, חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
{{ח:תת|(1)}} היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחרי ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
{{ח:תת|(2)}} היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.
 
{{ח:סעיף|144|מועד ייבואם של טובין|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבּואם של טובין, יראו כשעת הייבּוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, תסקירמצהר על האניההאנייה ומטענה ולפרוק את הטובין; ואם יובּאו הטובין שלא בדרך הים, יראו כשעת הייבּוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.
 
{{ח:סעיף|145|ניבוי המכס}}
{{ח:ת}} למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומם אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.
 
{{ח:סעיף|146|מסירת חשבון מכר עם הרשמון|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א)}} עם הרשמון על הטובין יש להגיש את כל חשבונות המכס, שטרי הביטוח, שטרי המטען, שטרי החבילות, המכתבים והתעודות האחרות הנוגעים למשלוח הטובין והמראים את ערכם במקום קנייתם, ואת דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים שעליהם.
{{ח:תת|(ב)}} בטובין שייבואם או ייצואם טעון היתר או רשיון יש להגיש עם הרשמון גם את ההיתר או הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} רשאי המנהל לדרוש שעם חשבון המכר המקורי יוגש לו העתק חתום בידי הנשגר או בידי בעל הטובין או בחותמתם; במקרה זה תעכב רשות־המכס בידיה את חשבון המכר המקורי, ותחזיר את ההעתק לבעליו לאחר שנפדו הטובין.
{{ח:תת|(ד)}} המסמכים והתעודות המפורטים בסעיף זה יוגשו בדרך שתיקבע בתקנות.
 
{{ח:סעיף|147|פרטים|תיקון: שהם חובה בחשבונות מכרתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} חשבונות המכר ותעודות הלואי שלהם בנוגע לטובין שיובאו יכללו את הפרטים שנקבעו, והמנהל רשאי לסרב לקבל חשבון או תעודה שאין בהם פרטים אלה.
 
{{ח:סעיף|148|המרת מטבע־חוץ לצורך הערכה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ח}}
שורה 795 ⟵ 897:
{{ח:ת}} הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות־המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו.
 
{{ח:סעיף|153|תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הָגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובּאו אליה ונרשמווהוגשה לשימושלגביהם בההצהרת ייבוא לשם צריכה בארץ, והוכח להנחת דעתו של המנהל שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני יִיצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:
{{ח:תת|(1)}} אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת רישומםהגשת לשימושהצהרת בישראלהייבוא לגביהם לאחר שהוחזרו אליהלישראל; אלא שאם בשעה שנרשמושהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הֶגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת יִיבואם ורישומםוהגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הרישוםהגשת לשימושהצהרת בישראלהייבוא אחרילגביהם לאחר שהוחזרו אליהלישראל;
{{ח:תת|(2)}} אם הטובין בשעה שנרשמושהוגשה לשימושלגביהם בישראלהצהרת הייבוא לאחר שהוחזרו אליהלישראל היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שנרשמושהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם ורישומםוהגשת הצהרת הייבוא לגביהם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.
 
{{ח:סעיף|154|סכסוך בנוגע לתשלום המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ג)}} אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשמוןבהצהרת הטוביןהייבוא המלים ”שולם אגב מחאה“ ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.
 
{{ח:סעיף|155||תיקון: תשכ״ח}}
שורה 810 ⟵ 912:
{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית}}
 
{{ח:סעיף|156|הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} טובין שיובאו – חוץ מטובין שיובאו בצובר – והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון שלבגובה תשעיםמלוא אחוז מסכוםהסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי־התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי־ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להאריך את התקופה לייצוא הטובין כאמור בסעיף קטן (א) עד לשנהלשלוש שנים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס; ובאישור שר האוצר רשאי הוא להאריך לתקופה נוספת.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} רשאי המנהל, באישור שר האוצר, להתיר במקרים מיוחדים או בסוג מיוחד של מקרים, הישבון של יותר מתשעים אחוז מסכום המכס ששולם על טובין כאמור בסעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|157|הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר|תיקון: תשכ״א, תשנ״ה}}
שורה 828 ⟵ 930:
{{ח:תת|(ג)}} ”תייר“ לענין סעיף זה – אדם שנכנס לישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952}}.
 
{{ח:סעיף|158|תביעuתתביעות הישבון}}
{{ח:ת}} תביעת הישבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|הסעיפים 156}} {{ח:פנימי|סעיף 157|ו־157}} יש להגיש לגובה המכס בטופס שנקבע.
 
שורה 862 ⟵ 964:
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח להנחת דעתו שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור.
 
{{ח:סעיף|162א|אי־התרתאי־מתן רשימוןהתרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייבוא|תיקון: תשכ״א, תשע״ח}}
{{ח:ת}} דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 160160ב|בסעיף 160קטן (א)(2) של סעיף 160ב}} ולא שולם המכס או הריבית כפי שקבע המנהל, רשאיכאמור גובה{{ח:פנימי|סעיף המכס160ב|בסעיפים שלאקטנים להתיר(ב) כלו־(ג) רשימוןשל עלהסעיף טוביןהאמור}}, אחריםרשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב עדשנכללו אשרבהצהרת ייבוא אחרת שהגיש עד שולמולתשלום המכס והריבית.
 
{{ח:סעיף|162ב|תקנות|תיקון: תשכ״א}}
שורה 885 ⟵ 987:
{{ח:ת}} קברניט של אניית חוף או בעל האניה ימסור לגובה המכס פרטים על כל מטען הנמצא בה.
 
{{ח:סעיף|167|הסדר סחר החוף|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר הובלה חופית של טובין או של סוג טובין מסויים, ובכפוף להוראות שבצו כזה, ובאין מניעה מצד ההֶקשֵר, יהא כל מקום שהפקודה מדברת ביבוא או ביצוא אסורים, מוגבלים או מוסדרים, כולל את הטובין שהובלתם החופית אסורה, מוגבלת או מוסדרת באותו צו.
{{ח:תת|(ב)}} סחר החוף בכללו יוסדר, בכל הנוגע לרשות־המכס, בדרך שנקבעה ולפיה יש לנהל פנקסים, להראות תעודות ולהגיש רשמונותהצהרות.
 
{{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: סוכנים}}
 
{{ח:סעיף|168|סוכניםסוכן מורשיםמכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כל בעל טובין רשאי לקיים הוראותהוראה מההוראות לפי פקודה זו על ידיבאמצעות סוכן מורשה כדיןמכס.
{{ח:תת|(ב)}} סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע; חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל, לרבות בדרך של אימות ידני.
{{ח:תת|(ב)}} סוכן מורשה כאמור, יכול שיהיה אדם המועסק על ידי בעל הטובין בלבד או עמיל מכס בעל רשיון כשר לפי {{ח:חיצוני|פקודת עמילי המכס|פקודת עמילי המכס}}; ואולם מטען־לואי של נוסעים רשאי לפדות כל מי שהופקד עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}; בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נוסע רשאי להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען־לוואי של הנוסע.
 
{{ח:סעיף|169|יש להראות הרשאה}}
שורה 1,004 ⟵ 1,108:
{{ח:ת}} פקיד־מכס או שוטר רשאים, ללא צו, לאסור כל אדם שיש להם יסוד סביר להאמין שהוא אשם בהברחה או בהובלה שלא כדין או בהחזקה של טובין מוברחים או בנסיון לעשות אחת העבירות האלה או בהיותו מעורב בעשייתה.
 
{{ח:סעיף|196|הגשת מסמכים וכו׳ במקרה של תפיסה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודיעו לגובה המכס שטובין הוברחו, או שהוצהר על ערכם בחסר, או שנרשמושהוגשה לגביהם הצהרת ייבוא {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: או הצהרת ייצוא)}} שלא כדין, או שעסקו בהם שלא כדין, או שיש כוונה לעשות בהם אחת מאלה, וכן אם נתפסו טובין או נעצרו – חייב בעל הטובין, מיד לאחר שנדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד־מכס אחר, להגיש ולמסור לו כל הפנקסים והתעודות המתייחסים לאותם טובין, או לטובין אחרים שיִבֵּא או יִצֵא תוך חמש השנים שקדמו בסמוך ליום הדרישה כאמור, וכן להגיש לגובה המכס או לפקיד־מכס אחר לבדיקה, כל הפנקסים והתעודות שיש בהם רישום או תזכורת הנוגעים באיזה אופן שהוא לטובין אלה, וליתן להם או למורשיהם לענין זה לעשות העתקים או נְסָחים מאותם פנקסים או תעודות.
 
{{ח:סעיף|197|גובה המכס רשאי לעכב מסמכים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} גובה המכס רשאי לכלוא או לעכב בידו כל מסמך שהוגש לו בענין רשמוןהצהרה לפי פקודה זו או שיש להגישו לפי פקודה זו, אלא שכל מי שיש לו זכות למסמך זה אלמלא הכליאה או העיכוב, זכאי לקבל העתק ממנו מאושר על ידי גובה המכס כהעתק נכון, והעתק כזה יתקבל לראיה בכל בתי המשפט ותקפו כתקפו של המקור.
 
{{ח:סעיף|198|גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או רשמוןהצהרה נכוןנכונה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שיוכיח בהצהרה או בהגשת תעודות שהוא בעל הטובין, כטענתו, ושתיאורם או רישומםהפרטים לשםשנכללו תשלוםלגביהם מכסבהצהרת אוהייבוא למטרות{{ח:הערה|(החל שבגללןמיום נתבע1.8.2019: פטוראו ממכסבהצהרת הייצוא)}} הם כהלכה, ורשאי גובה המכס לסרב למסור את הטובין או להתירלתת התרה לגבי הטובין כלהכלולים רשמוןבהצהרה עליהםכאמור עד שתובא לפניו הוכחה כאמור.
 
{{ח:סעיף|199|דוגמאות}}
שורה 1,079 ⟵ 1,183:
{{ח:תתת|(4)}} על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.
 
{{ח:סעיף|204|חילוט טובין|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} ואלה טובין שיחולטו למדינה:
{{ח:תת|(1)}} טובין מוברחים;
שורה 1,089 ⟵ 1,193:
{{ח:תת|(7)}} טובין שטלטלום או שינו אותם או נגעו בהם שעה שהם נתונים לפיקוח רָשות המכס, זולת אם נעשה הדבר על פי רָשות ולפי פקודה זו;
{{ח:תת|(8)}} טובין שעל פי הוראות פקודה זו יש לסלקם או לטפל בהם באחת הדרכים ולא עשו כן;
{{ח:תת|(9)}} טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו רשמוןהצהרת ייבוא, {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: הצהרת ייצוא,)}} חשבון מכר, הצהרה, תשובה, אֲמָרָה, מַצָג או תעודה שהם כוזבים או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים;
{{ח:תת|(10)}} מטען של כלי שיט המשוטט ליד החוף ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על כלי שיט שבשירות המדינה או על ידי פקיד־מכס;
{{ח:תת|(11)}} טובין שאינם מטען־לואי של נוסעים, ונמצאו באניה לאחר מפדה, ולא פורטו, או לא נזכרו במצהר־היציאה ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס;
{{ח:תת|(12)}} טובין האסורים ביצוא שהוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה, או שהובאו לרציף או למקום אחר, על מנת לייצאם, וכן טובין שייצואם הוגבל או הוסדר והם הוכנסו לכלי שיט או לכלי הובלה או הובאו לרציף או למקום אחר אגב הפרת הגבלה או הסדר, על מנת לייצאם;
{{ח:תת|(13)}} טובין חבי מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום מכס;
{{ח:תת|(14)}} אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו ברשמוןבהצהרת ייבוא {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: או בהצהרת ייצוא)}} או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד־המכס;
{{ח:תת|(15)}} טובין חבי מכס שנמצאו בהחזקתו או במטען־לואי של אדם שיצא או נחת מכלי שיט או מכלי הובלה, או שנכנס לישראל בדרך אחרת, והוא אמר שאין בהחזקתו טובין חבי מכס בכלל, או לא גילה בתשובה לשאלותיו של פקיד־מכס שכל הטובין האמורים הם בהחזקתו או במטען־{{ח:הערה|ה}}לואי שלו;
{{ח:תת|(16)}} טובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים;
{{ח:תת|(17)}} טובין שהוחסנו ואחר כך שוטענו או נרשמו לשם יצוא על כלי שיט שהקיבול שלו פחות מששים טונות רשומות או שנרשמו למשלוח בכלי שיט כזה.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”טובין חבי מכס“ – לרבות טובין שחלים עליהם מסי ייבוא אחרים.
 
{{ח:סעיף|205|שומת רכוש שנתפס}}
שורה 1,139 ⟵ 1,244:
{{ח:תת|(ג)}} נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.
 
{{ח:סעיף|212|עבירות מכס אחרות|תיקון: תשכ״א, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
{{ח:תתת|(1)}} המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
{{ח:תתת|(2)}} המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;
{{ח:תתת|(3)}} המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון־מכר אמית{{ח:הערה|י}} ולמעשה איננו כזה;
{{ח:תתת|(4)}} המגיש רשמוןהצהרת כוזבייבוא {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: או הצהרת ייצוא)}} כוזבת או לא נכוןנכונה בפרט מסויים;
{{ח:תתת|(5)}} המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון־מכר של טובין הבאים מארצות חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הֶצדק כדין להחזיקו;
{{ח:תתת|(6)}} המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד־מכס אֲמֶרָה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד־מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
שורה 1,152 ⟵ 1,257:
{{ח:תתת|(10)}} המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות־המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;
{{ח:תתת|(11)}} המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
{{ח:תתת|(12)}} המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו בתסקיר של האניהבמצהר לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}};
{{ח:תתת|(13)}} המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
{{ח:תת|(ב)}} שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 200|לסעיף 200}}.
שורה 1,200 ⟵ 1,305:
{{ח:סעיף|223|היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו}}
{{ח:ת}} נתחייב אדם בדין על עבירה לפי פקודה זו שדינה עונש ממון אך לא מאסר של שנתיים או יותר, ונתגלה שאדם זה נתחייב בדין לפי אחד מדיני המכס תוך חמש השנים שקדמו לחיוב, רשאי בית המשפט להענישו, בין במקום עונש ממון ובין בנוסף עליו, במאסר שנתיים, עם מתן זכות להשתחרר מן המאסר בתשלום עונש הממון או בלי זכות כזו.
 
{{ח:קטע2|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳: אמצעי אכיפה מינהליים|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:קטע3|פרק 13א סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|223א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק שלושה עשר א׳}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמייבא טובין לצורכי עסק;
{{ח:תתת|(2)}} מלכ״ר או מוסד כספי, המייבא טובין לצורך פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייבא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצואן“ – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמייצא טובין לצורכי עסק;
{{ח:תתת|(2)}} מלכ״ר או מוסד כספי, המייצא טובין לצורך פעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייצא טובין לשימוש עצמי, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלכ״ר“, ”מוסד כספי“ ו”עסק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש עצמי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.
 
{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|223ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(1)(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|או 53(א)(4)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בסכום של 2,500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} יבואן או יצואן שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בשיעור של 10% מהפרש מסי היבוא שנוצר, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי מסר לסוכן מכס את כל המסמכים והפרטים שנדרש למסור לשם הגשת הצהרה בעבורו:
{{ח:תתת|(1)}} יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, למעט מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(ג)(2)}} שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}, למעט מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ג)(2)}} שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}.
{{ח:תת|(ג)}} סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ־5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ־500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019):}} הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}};
{{ח:תת}} ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה 500 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא:
{{ח:תתת|(1)}} סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר יבואן;
{{ח:תתתת|(ב)}} סוג מטבע;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקור הטובין;
{{ח:תתתת|(ד)}} מספר שטר המטען;
{{ח:תתתת|(ה)}} סיווג הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא:
{{ח:תתתת|(א)}} חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי;
{{ח:תתתת|(ב)}} חשבון הובלה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מסמך העדפה;
{{ח:תתתת|(ד)}} חשבון מכר.
{{ח:תת|(ה)}} סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה 400 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ו)}} סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}} בגובה של 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ז)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן זה}}, בסכום של 25,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין־לאומי או חברת ספנות – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(1) או (2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} חברת תעופה מובילה – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} סוכן מכס של יבואן – בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(4)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 232|סעיף 232}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לצדה}}.
 
{{ח:סעיף|223ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 223ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ו|סעיף 223ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 223ו|הסעיף האמור}}.
 
{{ח:סעיף|223ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ג|סעיף 223ג}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
 
{{ח:סעיף|223ה|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ז|סעיף 223ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ד|סעיף 223ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 223ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
 
{{ח:סעיף|223ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
 
{{ח:סעיף|223ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|בסימן זה}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובשיעורים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|223ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ד|בסעיף 223ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 223טז|סעיף 223טז}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} {{ח:פנימי|תוספת|ובתוספת}}, יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
 
{{ח:סעיף|223ט|המועד לתשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ה|בסעיף 223ה}}.
 
{{ח:סעיף|223י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 13א|בפרק זה}} –
הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 231א|בסעיף 231א}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 100|סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף}} לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|223יא|גבייה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
 
{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ג|סימן ג׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|223יב|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ב|סימן ב׳}}, להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}}; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223יד|בסעיף 223יד}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223יג|סעיף 223יג}}.
 
{{ח:סעיף|223יג|ביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223יב|בסעיף 223יב}}, רשאי הוא לפנות למנהל, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
 
{{ח:סעיף|223יד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223ו|בסעיף 223ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 13א סימן ג|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 223ו|סעיף 223ו(ב)}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223ג|סעיף 223ג}} בשל ההפרה החוזרת.
 
{{ח:קטע3|פרק 13א סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|223טו|עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
 
{{ח:סעיף|223טז|ערעור|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.
 
{{ח:סעיף|223יז|פרסום על עיצום כספי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר, הנוגעים לעניין, למעט פרטים שיש בהם כדי לזהותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 223טז|סעיף 223טז}}, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
 
{{ח:סעיף|223יח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות {{ח:פנימי|סעיף 223ב|בסעיף 223ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 13א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
 
{{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: אישומי מכס}}
שורה 1,211 ⟵ 1,453:
{{ח:תת|(ג)}} היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת למכס או לקנס שניתן להטיל על כלי שיט, כלי הובלה או טובין, חייב המערער להפקיד בבית המשפט, עד לבירור הערעור, את הסכום שיש לשלמו לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום עולה על -.500 לירות, יכול בית המשפט המוסמך לדון בערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן מהסכום המשתלם לפי ההחלטה.
 
{{ח:סעיף|226|התיישנות|תיקון: באישומי מכסתשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} אישומי מכס ניתנים להגשה תוך חמש השנים הסמוכות לאחר יום ביצוע העבירה.
 
{{ח:סעיף|227|חסינות לעדים}}
שורה 1,225 ⟵ 1,467:
{{ח:סעיף|230|כוחה של הרשעה ככוחו של חילוט}}
{{ח:ת}} מקום שעשיית העבירה גוררת אחריה חילוט אניה, כלי הובלה או טובין, ההרשעה על עבירה זו או פסק הדין או ההחלטה של בית המשפט לגבות כל חלק של קנס הכרוך בעשיית אותה עבירה, יפעלו כהחרמת האניה, כלי ההובלה או הטובין שבהם נעברה העבירה.
 
{{ח:קטע2|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳: דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
 
{{ח:סעיף|230א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק ארבעה עשר א׳}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיווח אלקטרוני“ – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}.
 
{{ח:סעיף|230ב|חובת דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הצהרת ייבוא, {{ח:הערה|(החל מיום 1.8.2019: הצהרת ייצוא),}} מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת ({{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} – מסר אלקטרוני מאושר), בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 14א|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שיוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני מאושר.
 
{{ח:סעיף|230ג|שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בעל טובין שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.
 
{{ח:סעיף|230ד|המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות המכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.
 
{{ח:סעיף|230ה|חזקת מסירה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230ד|בסעיף 230ד}}, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה – המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.
{{ח:תת|(ב)}} חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.
 
{{ח:סעיף|230ו|כללים לעניין דיווח אלקטרוני|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לשם דיווח אלקטרוני לרשות המכס;
{{ח:תת|(2)}} אופן הדיווח האלקטרוני;
{{ח:תת|(3)}} דרישות מזעריות למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לשם דיווח אלקטרוני;
{{ח:תת|(4)}} מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לשם דיווח אלקטרוני ומתכונתם.
 
{{ח:סעיף|230ז|מרשם תוכנות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|פרק 14א|בפרק זה}} ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 230ו|סעיף 230ו(3)}} (בסעיף זה – מרשם תוכנות); מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לשם ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.
 
{{ח:סעיף|230ח|תקלה במערכת חומרה או תוכנה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} היתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים ולתקופה שיקבע; הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.
 
{{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|231|סמכות לכפר על עבירות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה או כל מעשה שנעשו, או שיש חשד שנעשו, בידי אדם נגד הוראות פקודה זו, המנהל וכל פקיד־מכס אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך בצו, רשאי לכפר עליהם על ידי שיקבל מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על עונש הממון המכסימלי שהוא עשוי להתחייב בו על פי פקודה זו בשל אותה עבירה או בשל אותו מעשה.
{{ח:תת|(ב)}} היו כלי שיט, כלי הובלה או טובין או דברים אחרים צפויים לחילוט על פי פקודה זו בשל עבירה או מעשה שנעשו בהם, וכופר על העבירה או על המעשה כאמור, המנהל או פקיד־המכס המוסמך רשאים לחלטם.
{{ח:תת|(ג)}} שולם הכופר האמור למנהל או לפקיד־המכס המוסמך, אין לנקוט עוד כל הליך בנוגע לאותה עבירה או לאותו מעשה כנגד האדם שכופר לו, ואם הוא במשמורת יש לשחרר אותו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 212|פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א)}}, אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 223א|בסעיף 223א}}, וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|או 103(ג)(2)}}, לפי העניין, שנדרש לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת הייבוא והייצוא}}.
 
{{ח:סעיף|231א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|מחוק מע״מ}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ח}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 1א|סעיפים 1א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102א|102א}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 103|103}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 106ב|106ב}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 108|108(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 135|135}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142141|ו־142ו־141 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו.
 
{{ח:סעיף|231א1|דרכי גביה|תיקון: תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיפים 83}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 203|203(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 203א|203א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 231ג|ו־231ג}}, וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102|סעיפים 102(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 102ב|ו־102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|231א2|חובת סודיות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר התיר לגלותה;
{{ח:תתת|(2)}} המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, ”רשות מוסמכת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(א) לפקודת הייבוא והייצוא}};
{{ח:תתת|(3)}} נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(4)}} המידע הוא כמפורט {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|באותו סעיף}}, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.
{{ח:תת|(ד)}} גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים.
 
{{ח:סעיף|231ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״ו}}
שורה 1,248 ⟵ 1,538:
{{ח:תת|(ג)}} שילם אדם כפל מכס כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(ג)}} כאילו שולם כופר ולא יראו בכך הרשעה לשום דבר וענין.
 
{{ח:סעיף|231ד|דיווח בגין חוות דעת|תיקון: תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:
שורה 1,269 ⟵ 1,559:
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –
{{ח:תתת|(1)}} בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה ”תכנון מדף“ שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(2)}} בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)|בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ״ח–1968}}, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור ולגבי אותואותה רשימוןהצהרת ייבוא.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה ”תכנון מדף“, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, על עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים, ועל טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}.
שורה 1,296 ⟵ 1,586:
{{ח:תת|(7)}} השיעורים המכסימליים שמותר להטיל בעד סבלות של טובין במקום שהוא בפיקוח רשות־המכס.
 
{{ח:סעיף|232א|תיקון {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:סעיף|233|אניות שבשליחות חייבות בתסקיר}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 232|סעיף 232}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים.
 
{{ח:סעיף|233|אניות שבשליחות חייבות במצהר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} אדם שבידו הפיקוד על אניה שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש באניה טובין שהוטענו בחוץ לארץ ואינם צידת האניה, חייב לפי דרישת המנהל או פקיד־מכס שהוסמך על ידיו –
{{ח:תת|(1)}} למסור בכתב מיפרט של כמות הטובין האלה, סימניהם ומספריהם, שמות שוגריהם ונשגריהם והצהרה על אמיתות הדברים;
שורה 1,315 ⟵ 1,608:
{{ח:סעיף|238|מחסנים קיימים לפי הסכם}}
{{ח:ת}} כל מחסן שהיה לו רשיון ביום תחילתה של פקודה זו עקב הסכם שריר עם מדינת ישראל, וכל מחסן שנוסד וקיבל רשיון לאחר תחילתה של פקודה זו עקב הסכם כאמור, יראוהו כמחסן רשוי לפי פקודה זו לכל תקופת אותו רשיון ויהא חייב בתשלום אגרה בהתאם לתנאים שבהסכם כאמור.
 
{{ח:סעיף|238א|הקלות בהליכי ייבוא לגורמים מאושרים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} לשם הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל לתת לגורמים שיאשר הקלות בהליכי ייבוא לפי פקודה זו; המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות.
 
{{ח:סעיף|239|המנהל רשאי לקבוע טפסים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, בצו, לקבוע צורתם של שטרי התחייבות, תעודות וכתבים הדרושים לביצוע פקודה זו, ורשאי לעשות בטפסים אלה שינויים והוספות.
 
{{ח:סעיף|239א|חובת הראיה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בהליכים {{ח:פנימי|סעיף 229|שסעיף 229}} לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשמוןהצהרה כדין או שהותרושניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה כדין, עליו הראיה.
 
{{ח:סעיף|239ב|פטור מחתימה|תיקון: תשנ״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רשמון,כל תעודהמסמך וכלשמוציאה מסמךרשות המוצאיםהמכס עללפי פיהוראות חוקפקודה זהזו, ששמו או תוארו של המוציא מצוינים בהםבו, אינםאינו טעוניםטעון חתימת ידו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע סוגי רשמונים, תעודות ומסמכים אשר סעיף קטן (א) לא יחול עליהם.
 
{{ח:סעיף|240|דרישות בנוגע לטפסים}}
שורה 1,338 ⟵ 1,634:
{{ח:סעיף|241|מכירת טובין}}
{{ח:ת}} מכירת טובין על ידי רָשות־המכס תיעשה לפי התנאים שנקבעו, ובדמי המכר יש לעשות בדרך שנקבעה.
 
{{ח:קטע2|תוספת|תוספת (תיקוןף תשע״ח)}}
 
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223ב|סעיף 223ב(ח)}})}}}}
 
{{ח:סעיף*}}
<table>
<tr><th></th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי בשקלים חדשים</th></tr>
<tr><td>(1)</td><td>בעל רישיון מחסן שלא ניהל רישומים בהתאם להוראות המנהל, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23|תקנה 23(א) לתקנות המכס, התשכ״ו–1965}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – תקנות המכס);</td><td>5,000</td></tr>
<tr><td>(2)</td><td>בעל רישיון מחסן שלא הגיש למנהל דוח שנתי על המלאי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23א|תקנה 23א לתקנות המכס}};</td><td>5,000</td></tr>
<tr><td>(3)</td><td>בעל רישיון מחסן שלא שמר מסמך, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ב|תקנה 23ב לתקנות המכס}};</td><td>5,000</td></tr>
<tr><td>(4)</td><td>בעל רישיון מחסן שלא הודיע למנהל על שינוי שחל בפרט שמסר, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ג|תקנה 23ג לתקנות המכס}};</td><td>10,000</td></tr>
<tr><td>(5)</td><td>בעל אמצעי שליטה בבעל רישיון מחסן שהעביר אמצעי שליטה בו בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(ד) לתקנות המכס}};</td><td>40,000</td></tr>
<tr><td>(6)</td><td>בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחסן והפיקוח עליו לאחר, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(יז) לתקנות המכס}};</td><td>25,000</td></tr>
<tr><td>(7)</td><td>בעל רישיון מחסן כללי שאחסן במחסן טובין בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23ו|תקנה 23ו(יט) לתקנות המכס}};</td><td>25,000</td></tr>
<tr><td>(8)</td><td>בעל רישיון מחסן שלא המציא למנהל הצהרות ותעודות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות המכס#סעיף 23יב|תקנה 23יב לתקנות המכס}}.</td><td>10,000</td></tr>
</table>
 
{{ח:חתימות|כ״ט בתמוז תשי״ז (28 ביולי 1957)}}