ברטנורא על אבות ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏top: קישורים פנימיים לתלמוד באמצעות AWB
אין תקציר עריכה
שורה 14:
<קטע התחלה=רע"ב ד/>'''עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים''' - שניצולו מעשר מכות {{תויט|ט|אבות|ה|ד}}. וכולם היו במצריים ולא בישראל:
 
'''ועשרה על הים''' - אחד, ויבקעו המים. שני, שנעשה הים כמין אוהל {{תויט|י|אבות|ה|ד}} ונכנסו ישראל לתוכו, דכתיב [חבקוק ג'] נקבת במטיו ראש פרזיו. שלישי, שנעשה קרקעית הים יבש בלא חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[שמות יד]])}} ובני ישראל הלכו ביבשה. רביעי, שקרקעית הים שדרכו בו המצריים שהיו רודפים אחרי ישראל נתחלחלנתלחלח ונעשה חומר וטיט, דכתיב {{קטן|([[חבקוק ג]])}} חומר מים רבים. חמישי, שהמים הנקפאים בקרקע הים לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות קטנות, כעין לבינים ואבני הבנין מסודרים זה אצל זה, כדכתיב {{קטן|([[תהלים עד]])}} אתה פוררת בעזך ים, שנעשה כעין פירורים. שישי, שנתקשו המים הנקפאים ונעשו קשים כסלעים, כדכתיב (שם) שברת ראשי תנינים על המים, והמצריים נקראו תנינים. שביעי, שנגזר הים לשנים עשר גזרים כדי שיעברו כל שבט ושבט בדרך אחד לבדו, והיינו דכתיב (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים. שמיני, שקפאו המים כספיר ושוהם וזכוכית, כדי שיראו השבטים אלו את אלו, שעמוד האש היה מאיר להם, וזהו שנאמר (שם יח) חשכת מים עבי שחקים, כלומר קבוץ המים היה כעבי שחקים כעצם השמים לטוהר. תשיעי, שהיו יוצאים ממנו מים מתוקים שהיו שותים אותם, וזהו שנאמר נוזלים. עשירי, שלאחר ששתו מהם מה שרצו, הנותרים מהם היו נקפאים ונעשים ערימות, דכתיב {{קטן|([[שמות טו]])}} נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים:
 
'''עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים במצרים''' - דצ"ך עד"ש באח"ב: