מלבי"ם על מלכים א כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
ולכופו בחזקה. וכן אם היה הכרם הזה בשומרון אצל בית המלכות, שאחר שבית המלכות שבשומרון היה ענין כללי לתועלת
הכלל, כי שומרון היתה עיר הבירה וצריך שבית המלכות יהיה מפואר בכל עוז, וזה לכבוד האומה ותועלתה, אם היה לוקחו
הכרם אין רע, לכן אמר כי {{צ|הכרם היה ביזרעאל, ואחאב היה מלך שומרון,
(ב) {{צ|וידבר}}. וגם לא רצה את כרמו לצורך איזה דבר כללי, רק רצה לעשות ממנו גן ירק, באופן שרצה להשחית עצי הכרם (שהוא
שורה 12:
התוס' בסנהדרין (כ ב) שלכן לא רצה לתתו לו מפני שרצה לעשות בו ע"ז, וגם כתבו שאף למ"ד כל האמור בפ' מלך היה מותר
בו, זה רק אם לוקח הכרם לצורך עבדיו לא לעצמו, ועוד כתבו שזה אם הכרם אינו נחלת אבות), וא"ל אם לא תרצה לתת
בעבור שצריך לך לכרם, {{צ|אתנה לך כרם טוב ממנו. ואם טוב בעיניך
(ג) השאלות (ג) למה אמר חלילה לי מה', כאלו יעשה בזה עון פלילי?:
שורה 24:
{{צ|ויבא}}. אחאב לא נתפעל על שלא רצה לתת לו הכרם, רק על הדברים שדבר, שבזה בזהו על עזבו נחלת אבותיו ואלהי ישראל,
וגם כי נגעו הדברים בלבו כדרך הרשעים שמלאים חרטה, כי הוסר בדברים, וז"ש {{צ|שבא סר וזעף}}, שהיה רוחו סרה מאתו, לא
על גוף המעשה שלא השיג הכרם, רק {{צ|על הדבר אשר דבר אליו
{{צ|לא אתן לך את נחלת אבותי}}), שידע שבאמירה זו דבר אליו דברי תוכחה, ולכן שכב על מטתו ולא אכל לחם מרוב צערו:
שורה 38:
{{צ|אתה עתה}}. אמרה בעת שמיסדים בית מלכות במדינה שעדיין לא היה להם מלך, אזי קובעים ביניהם משפט המלוכה וחוקיה,
ומפרטים מה יוכל המלך ומה לא יוכל לעשות, לא כן במלכות ישנה מי סכל להשקיף על משפט המלוכה, המלך עושה כל אשר
בכחו לעשות באין מוחה, וז"ש וכי {{צ|אתה עתה תעשה מלוכה}}, ר"ל וכי {{צ|אתה
דורות, או הכי {{צ|עתה
{{צ|אתן לך}}. ע"י ערמה:
שורה 61:
וחותמו כי נבות ברך אלהים ומלך, ואתם לעצמכם בודאי תאמינו לדברי המלך כי לא ישקר, אולם באשר לא תוכלו לחרוץ עליו
משפט מות לפני העם על מכתב הזה עד יעיד המלך בפניו, וכדי בזיון וקצף להמלך, כי אם היה רק על שבזה אלהיו היה בא
להעיד, אבל אחר שבזה גם את המלך גנאי היא לו לבא בעצמו להעידו, לכן עצתי שתחפאו הדבר בפני העם באופן זה: {{צ|קראו צום
(י) {{צ|והושיבו}}. ואתם {{צ|תושיבו שני עדים}}, שהם יהיו {{צ|בני בליעל נגדו}}. ר"ל כי באמת לא יהיו בליעל, כי אחר שתראו להם
שורה 88:
במה {{צ|שהתמכרת לעשות הרע}}, וכאילו אתה נמכר לאיזבל אשתך לענין עשות הרע שבזה אתה עבד לה לעשות פקודתה, וכל אשר עשתה יחשב כאילו עשיתו אתה:
(כב) וחוץ מחטא זה (שהיה ע"י איזבל) {{צ|ונתתי את ביתך
(כג) {{צ|וגם}}. ומה שאמרת שאיזבל עשתה הרציחה זאת, {{צ|גם לאיזבל דבר ה'
(כד) ואז {{צ|המת לאחאב בעיר
(כה) {{צ|רק}}. ר"ל בכל המלכים הרשעים לא היה אחד כאחאב, כי כולם עשו הרע מדעת עצמם, והוא התמכר לרצון אחרים יען
|