מלבי"ם על מלכים א כב: הבדלים בין גרסאות בדף

(י) {{צ|ומלך}}. הנה עד עתה היתה הנבואה לא בשם ה', רק בעת שהלך המלאך לקרא למיכיהו, אז נפל הרוח על הנביאים במעמד שני המלכים שישבו על כסאם (הגם שלא היו מוכנים להנבואה, לא מצד המקום שהיו {{צ|בגורן ופתח שער העיר }} מקום קיבוץ עם, והנבואה צריכה התבודדות, ולא מצד חברתם שהיו במעמד המלכים בעת {{צ|שישבו בבגדי מלכות ועל כסא מלכות}}, שיראת המלך תמנעהו מהתבודד עם רוחו, ובכ"ז חל עליהם הרוח (שהוא הרוח שקר שיצא מלפני ה' שיתבאר אחר

(יט) {{צ|לכן}}. באור מראה זו ע"פ פשוטה, שספר במשל כי בצאת הגזרה העליונה מאת ה' שיפול אחאב ברמות גלעד, וצבא השמים שלוחי ההשגחה המוכנים למלאות גזרת ה' עמדו סביב ה' למלאת גזרתו, וע"י הרוח ר"ל רצון של אחאב ורוחו לצאת למלחמה נבאו נביאי השקר כרצונו כי יעלה ויצלח וזה היה סבת מפלתו. וע"פ הצורה, הנה העון הוא עצמו היורד ומסטין והוא המעניש את החוטא ביד חטאו, ואחאב שעשה תועבות גדולות ראה הנביא כי {{צ|ה' יושב על כסא }} דין לשפטו, {{צ|וכל צבא השמים עומדים עליו}}, כי יש צבא העומדים {{צ|לימינו }} שהם מלאכי ההנהגה הנסיית המיוחסת לימין, וצבא אשר {{צ|לשמאלו }} הם צבא

(כ) {{צ|וה' אמר מי יפתה את אחאב}}. ר"ל אחר שחטאיו רבים, איזה חטא יהיה מלאך העונש להפילו, באופן שסבת מפלתו יהיה החטא ההוא. ויען שהחוטא הורס הנהגת ה' שהם צבאו, שאל מי מצבאיו ידיחנו, וכ"א {{צ|אמר זה בכה וזה בכה}}, כי בחטאיו נגע אל {{צ|צבא קדש }} ואל כל סדרי ההנהגה עד שכולם מוכנים עליו ליום רעה:

(כא) {{צ|ויצא}}. אולם אחר שדמי נבות אשר שפך ע"י עדות שקר הוא העון היותר מוכן להשחיתו, ולכן {{צ|יצא הרוח }} של נבות

{{צ|ויעמד לפני ה' }} לתבוע משפטו: {{צ|ויאמר אני אפתנו}}. ועל ידי יענש. וה' שאל {{צ|במה}}, ר"ל כי צריך שיהיה העונש מדה כנגד

(כג) {{צ|ועתה}}. אין סתירה בין נבואתי לנבואת נביאיך, כי מ"ש שראו שתצלח, הוא סבת עונך שעי"כ {{צ|הושם רוח שקר בפי נביאיך}}, וזה בא מצד {{צ|שה' דבר עליך רעה }} להענישך על שהרגת את נבות ע"י עדות שקר:

שיהיה מלך ישראל ברמות בלעד, על היום אשר ביום ההוא תחבא בחדרים, על היום ההוא ראית: {{צ|והנך רואה }} (במראה