מלבי"ם על שופטים יח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צ|בימים ההם אין מלך}}. גם הסיפור שיבא פה היה סבתו מצד שאין מלך עוצר בעם, שאם היה להם מלך לא היה שבט מישראל עובדים ע"ז: {{צ|ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת}}. כי נחלת דן היה לו שני חסרונות, א] שהיה חוץ לגבול ישראל מצד שהיה הגורל האחרון, כמ"ש (יהושע יט, מז) ויצא גבול בני דן מהם. ב] שמטעם זה לא יכלו

להוריש את הכנעני, והכנעני חזרו ולקחו מהם את נחלתם (כמ"ש למעלה א, לה - לו), ולכן בקשו נחלה לשבת, כי נחלתם הקדומה לא היה לשבת כי הכנעני ישב בה, ומבאר הטעם

 

(ב) השאלות (ב) למה כפל ממשפחתם, מקצותם? וכפל לרגל, לחקרה? וסיים לכך חקרו, ולא אמר חקרו ורגלו?:

אולם פה שלחו שלוחיהם לשני הענינים, א] לתור אם טובה הארץ. ב] לרגל מקום הקל לכבוש. ולכן מצד ששלחו לחקור את הארץ הטובה היא אם רעה, שלחו {{צ|ממשפחתם}}

{{צ|חמשה אנשים}}, ר"ל א' מכל משפחה, וגם שלחו {{צ|מקצותם}}, ר"ל הקצינים והנשיאים שבהם. ומצד ששלחו לרגל ג"כ, בחרו שיהיה {{צ|אנשים בני חיל}}. ומפרש שזה מפני ששלחום

 

(ג) {{צ|המה עם בית מיכה}}. ר"ל יען התארחו סמוך לבית מיכה לכן שמעו קול הלוי והכירוהו, ונראה כי אחר שהלוי הזה היה מבני קהת מבני משה כקבלת חז"ל (ב"ב קט ב), וערי

בני קהת הלוים היו ממטה אפרים ודן וחצי מנשה (כמבואר יהושע כא, ה), היה הלוי הזה מילידי עיר הלוים בדן, לכן הכירוהו: {{צ|ויאמרו לו}}. שאלוהו ג' שאלות, א] {{צ|מי הביאך}},

 

(ד) {{צ|ויאמר}}. השיב על מי הביאך הלום: {{צ|כזה וכזה עשה לי מיכה}}. ספר מהלכו עד שבא לבית מיכה ובאיזה אופן הסיתו שישאר אצלו. ונגד מה לך, {{צ|וישכרני}}. ונגד מה אתה

(ה) {{צ|שאל נא}}. כי חשבו שהתרפים ע"י כישוף או הורדת הרוחניות יגידו עתידות:

 

 

(ז) השאלות (ז) כולו כפול ומלת יורש עצר אין לו פירוש. ומז"ש ואין מכלים דבר בארץ?:

לבטח כמשפט צידונים שהם סוחרים או בעלי מקנה, ואין פרנסתם מבז ושלל. ב] אם מתיראים מאויב חיצוני, עז"א עם {{צ|שקט ובוטח}}, כי רגל אויב לא תבא בגבולם. ג] אם יש

תגרא בין אנשי המדינה עיר בעיר משפחה במשפחה, עז"א {{צ|ואין מכלים דבר בארץ}}, כי כולם בשלום יחדיו. ד] אם יש שם מלך ובניו יורשים מלכותו, שאז יכינו חיל וצבא

 

(ח) {{צ|מה אתם}}. אומרים:

דברים מיותרים, וגם הדברים בלתי מסודרים כנראה לכל מעיין?:

 

השש מאות איש שהם כולם מבני דן ומכירים אותו, ועי"כ יצא אליהם אל פתח השער, ובעוד שדבר הכהן עם השש מאות איש:

 

הבית: {{צ|ויאמר להם מה אתם עושים}}. ואם היה הכהן צועק אז היו אנשי מיכה מוחים בידם, כי שם לא היו רק חמשה האנשים:

 

 

(כ) ואז {{צ|ויקח את האפוד}}. ביד, {{צ|ויבא בקרב העם}}:

(כח) {{צ|ואין מציל}}. לא מצידונים, {{צ|כי רחוקה היא מצידון}}. ולא משכניהם, כי {{צ|דבר אין להם עם אדם}}. ולא היה קשה לכבשה מצד המקום, כי {{צ|היא בעמק}}, שנוח לכבוש:

 

{{צ|ימי היות בית האלהים בשלה}}, זה לעומת זה. ומ"ש שיהונתן ובניו היו כהנים עד גלות הארץ, פירש"י על גלות סנחריב, וכן דעת חכמינו ז"ל בירושלמי פרק ט' דברכות (ה"ג)

שמקשה לרשב"נ דאמר שבואל ששב לאל בכל לבו, והכתיב עד גלות הארץ, ומתרץ שאחרי מות דוד העבירו שלמה וחזר לסורו והוא היה הנביא הזקן בבית אל. ומה שמקשה הרד"ק