מלבי"ם על מלכים ב יז: הבדלים בין גרסאות בדף

(א) השאלות (א) פה אמר שמלך בשנת שתים עשרה לאחז ולמעלה (טו, ל) אמר שמלך בשנת עשרים ליותם שר"ל שנת ה' לאחז?:

 

 

(ב) {{צ|רק לא כמלכי ישראל}}. כי אז כבר הגלו העגלים, ובטל את השומרים שהושיבו מלכי ישראל מקודם שלא יעלו לרגל כי נבטלו עבודת העגלים:

(ז) {{צ|ויהי}}. עתה ספר סבת גלות ישראל שהיה על רוב פשעיהם שהלכו מדחי אל דחי, תחלה {{צ|חטאו לה' המעלה אותם מארץ מצרים}}, ר"ל כי כל העכו"ם נתונים תחת הטבע ומשטרי הכוכבים והמזלות, וכשעובדים לצבא השמים על שחושבים אותם לאמצעיים בין האלהים לא יוחשב להם עון, אבל ישראל בעת הוציאם מארץ מצרים הפלה ה' מכל העמים בהשגחתו המיוחדת והוציאם מהיות תחת מערכת הכוכבים שיהיו חלקו ונחלתו תחת השגחתו הפרטית, ואין להם לירא מאלהים אחרים ומכחות הכוכבים ומשטרי שמים ומכ"ש לעבדם ולהשתחוות להם כי נתונים נתונים המה לה' בלא אמצעי, כמ"ש (דברים ד, יט - כ) אשר חלק ה' אלהיך לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה, והיה החטא הראשון של ישראל במה {{צ|שיראו אלהים אחרים}}, שבזה חטאו לה' מזה הצד שהוציאם מארץ מצרים להיות תחת השגחתו:

 

 

 

(י - יא) {{צ|ויציבו}}. אח"כ הוסיפו במרים {{צ|ויציבו}} מצבות ואשרים ויקטרו שם בכל הבמות. לע"ז: {{צ|כגוים אשר הגלה}}. שהקטירו לע"ז ממש, והוסיפו יותר {{צ|שעשו דברים רעים להכעיס}}:

(טז) {{צ|ויעזבו}}. עד עתה ספר מה שעשו יחידים, ומעתה יספר כי היה הניאוץ והכפירה מן העם כולו, {{צ|שעזבו כל מצות ה'}}, ויצאו מן הדת. וספר אחת לאחת נאצות העם בכלל, במה {{צ|שעשו העגלים}}, בימי ירבעם, שזה היה ראשית חטאת הכלל, ואח"כ {{צ|עשו אשירה}}, לעבודת הירח: {{צ|וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל}}, שהיא עבודת השמש, וזה היה (יז) {{צ|ויעבירו}}. והוסיפו לעשות יתר התועבות הנחשבים במקרא (דברים יח, י) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וכו':

 

 

(יט) {{צ|גם}}. אבל אח"כ ראה ש{{צ|גם}} יהודה נמשך אחרי חקות ישראל ואם יניחם על אדמתם יושחת {{צ|גם}} יהודה עמם:

(כו) השאלות (כו) למה כפל לא ידעו את משפט וישלח בם את האריות, וחזר ואמר והנם ממיתים אותם כאשר אין יודעים את משפט אלהי הארץ?:

 

 

(כח) השאלות (כח) איך אמר שהכהן היה מורה איך ייראו את ה' ויהיו עושים גוי גוי אלהיו, שזה דבר הסותר א"ע שא"כ לא הורה אותם איך יראו את ה'? וא"ת שר"ל שהיה מורה והם לא שמעו לקולו איך אמר בפסוק כ"ט ויהיו יראים את ה' שהוא סותר למ"ש תחלה ולמ"ש אח"ז ויעשו כהני במות, ושלש לאמר את ה' היו יראים ואת אלהיהם הם עובדים, שזה דבר הסותר א"ע, וחזר ואמר עד היום וכו' אינם יראים את ה' שסותר למ"ש תחלה שהיו יראים, ושוב בפסוק י"א ויהיו הגוים יראים את ה'?

(כט) {{צ|ויהיו עושים גוי גוי אלהיו ויניחו אותם בבית הבמות}}. שהיו שם מכבר בימי ישראל, באופן שאנשי בבל עשו את סוכות בנות וכו':

 

 

(לג) {{צ|שאת ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים כמשפט הגוים}}. ר"ל ונדמו בזה להגוים שהגלה מארץ ישראל, דהיינו לעשרת השבטים, שהיו עובדים ג"כ באופן זה ששתפו ש"ש וד"א:

 

 

(לה) {{צ|ויכרת ה' אותם ברית ויצום לאמר}}. הזהירם על עבודות אחרות מצד ג' טעמים, א] {{צ|לא תיראו אלהים אחרים}} וכו':

(לו) {{צ|כי אם ה' אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול}}. שמצד יציאתם ממצרים בכח נעלה מן הטבע הפלם מכל העמים אשר על פני האדמה, ואינם נתונים עוד תחת שום ממשלת מזל, כמ"ש (דברים לב, יב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, וראוי שייחדו עבודתם ויראתם רק לו לבדו, וז"ש {{צ|אותו תיראו ולו תשתחוו}}:

 

 

(לח) {{צ|והברית}}. ג] מצד הברית שכרת ה' עמהם, ונכלל בזה ברית שבת ומילה שכרת ה' עמהם שיהיו תחת השגחתו כי הוא אוהבם ובעל בריתם, וז"ש {{צ|והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו}}, ועי"ז {{צ|ולא תיראו אלהים אחרים}}:

(מ) {{צ|ולא שמעו רק שעושים כמשפטם הראשון}}. ולכן הניחם בגלות המר ויתנם ביד אויביהם: