מלבי"ם על מלכים ב יג: הבדלים בין גרסאות בדף

(ד) {{צ|ויחל}}. אמנם ע"י תפלת יהואחז {{צ|שמע אליו ה' }} להקל הגזרה, ונצרך לזה {{צ|שראה את לחץ ישראל}}, וזה עני קרא וה' שמע, ועי"כ:

(ז) {{צ|כי לא השאיר ליואחז עם }} וכו'. וכבר נתקיים מ"ש ע"י אליהו (מ"א יט, יח) והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל: {{צ|ומלך ארם אבדם וישימם כעפר}}. עד שמצד זה ראה עני עמו שאם יעזבם עוד בלי תשועה יושחתו לגמרי, וכמ"ש בפסוק כ"ג ויפן אליהם למען בריתו וכו':

{{צ|בשנת שלשים ושבע ליואש}}. לפמ"ש בפסוק א' שבשנת עשרים ושלש ליואש בן אחזיה מלך יהואחז בן יהוא שבע עשרה שנה, א"כ כלו בשנת הארבעים ליואש, ומוכרח שיהואש מלך על ישראל שתי שנים בחיי אחזיה אביו שעז"א ויתן ה' לישראל מושיע, ועז"א (בס' יד) שבשנת שתים ליואש מלך אמציה, נמצא שמ"ש כאן ספור של יואש (שהוא כפול (בס' יד פ' טו - טז) ששם מקומו, כי ספר מעשה יואש ועניניו) לא בא לגופו רק לפרש הכתובים הקודמים מ"ש {{צ|ויתן ה' לישראל מושיע }} וכו' {{צ|אך לא סרו מחטאת ירבעם}}. ומפרש מ"ש ויתן ה' לישראל מושיע, כי בשנת שלשים ושבע ליואש מלך יהואש, והוא התחיל להושיע בחיי אחזיה, ומ"ש אך לא סרו מחטאת ירבעם מפרש ויעשה הרע בעיני ה', ולהשלים מ"ש ויקם לישראל מושיע אמר ויתר דברי יואש וגבורתו וכו', ר"ל ששם כתוב בפרטות איך הושיע את ישראל, והתשועה הזאת נמשכה ימים רבים עד ימי ירבעם, שעז"א וירבעם ישב על כסאו, ר"ל שהיה גבור ומושיע כמו אביו (כמ"ש לקמן שהוא השיב את גבול ישראל וכו'). לפ"ז כ"ז נזכר אגב גררא להודיע שהגם שחטאו כל הזמן הזה, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם ויושיעם למען שמו, ונמשכה התשועה בערך חמשים ושבע שנים, עד אח"כ שהתחיל מלך אשור לבא על הארץ:

{{צ|ויאמר}}. ב] במה שפתח החלון קדמה להראות שהיריה תהיה נגד ארם שהוא במזרח, כמ"ש (ישעיה ט, יא) ארם מקדם. ג] במ"ש {{צ|ירה}}, וכש{{צ|ירה}} החצים אמר הנביא שיהיה חץ תשועה המיוחסת {{צ|לה' }} וכחו הגדול, ויהיה זה בארם. וציין לו שיכה אותם באופן

(כה) {{צ|ויואש לקח את הערים }} וכו'. והכהו ג' פעמים כדבר אלישע: